הסיכוי שלא ביקרתם בתאילנד יותר קטן מהסיכוי שהייתם פעמיים. מדינה להתאהב בה, ולא סתם הישראלים חוזרים אליה שוב ושוב. ושוב. וכשהם לא שם, איך הם אוהבים להתרפק על הזיכרונות: "אוי תאילנד תאילנד, איפה אני ואיפה את". אז מסעדת Frame פצחה במסורת של ערבי נושא מגוונים, ותראו איזה טובת לב אני, הלכתי לבדוק בשבילכם את הערב התאילנדי החדש והמסקרן, ואף חזרתי עם ממצאים מעוררי תיאבון.
המסעדה ממוקמת ברמת החייל שבצפון העיר, ולמרות שאת הביקור שלי עשיתי בשלישי בערב, היא הייתה מלאה לחלוטין בסועדים שבאו לנסות את התפריט החדש במקום. מוזיקה, אווירה וקוקטיילים בכל שולחן, בהחלט מקום שווה לארוחת ערב או סתם דרינק של אמצע שבוע.
פתחנו את הארוחה עם מנת טרטר ארמון המלך, ואכן חברים, יחי המלך. מוסר ים על שרימפס קרקר, כן כן, הם הכינו קרקר משרימפס וזה פשוט אלוהי. מעל הוסיפו טעמים תאילנדים קלאסיים – קוביות ליים, כוסברה וצ'ילי פיקנטי להשלמת הביס. בנוסף לטרטר הזמנו גם סלט מנגו שהגיע מוגש על שבבי דג פריך וקראנצ'י.
המנות חוסלו ברגע. כמה מפתיע. ועכשיו אין ברירה, חייבים להמשיך לעיקריות. לברק שלם ועצום נחת על השולחן, מטוגן במרינדה תאית ומטובל היטב. החוויה שבלפרק אותו ולגלות את הטעמים הייתה וואו, אבל לא מתאימה לחוששים מעצמות. צללנו עוד קצת (כי זה תאילנד, ים, הבנתם?) וטעמנו נתחי מוסר לצד כדורי סטיקי רייס ורוטב נאם ג'ם לוהט, בדיוק כמו באיים של דרום המדינה. שתי המנות לגמרי החזירו אותי למסעדה קטנה בחופי קופנגן הלבנים, במיוחד עם הקוקטיילים המצוינים שליוו את הארוחה ונתנו את האפקט במלואו.
עם העיניים הגדולות שלנו (אוקיי, וגם בן הזוג שלי הוא בור ללא תחתית בואו נודה בזה), הזמנו גם פפאיה עוף, מנה נהדרת של כרעי עוף מטוגנות ברוטב פיקנטי, וכמובן את ה-קלאסיקה, סלט פפאיה, שהגיע בדיוק כפי שהוא מוגש בכל מסעדה בתאילנד עם טוויסט קטן של חציל תאי. בשלב הזה כבר התחלתי לבדוק טיסות לבנגקוק אני מודה, הצפתם אותי בגעגועים Frame!
ולקינוח (כן, היה גם קינוח אל תראו כ"כ מופתעים) הלכנו על הסטיקי רייס מנגו הנפלא. אורז דביק מאודה, קרם קוקוס מלוח, פרוסות מנגו יחד עם פולי שעועית צהובה קריספית, אליו צרפנו גם מנה מהתפריט הרגיל של המסעדה – Frame ברולה, קרם ברולה על שכבת סופלה שוקולד. יש לכם פה עסק עם מכורה לשוקולד, הייתי חייבת. אין ספק ששתי המנות היו סיומת מענגת לארוחה הטרופית הזו.
ואם נסכם, כי צריך, Frame צלחו את הטעמים מהרחובות התאילנדים, ויצרו אוכל פיוז'ן שלגמרי עושה חשק לעוד. עכשיו השאלה זה אם לנסות את שאר ערבי הקונספט של המקום או כמו כל הישראלים, להמשיך ולחזור לתאילנד.
