הרכב הראשון שלי היה ניסאן סאני אדומה, קראתי לה ניסו, הייתי מדברת איתה כל פעם שנכנסתי לרכב מברכת אותה לשלום ומעדכנת שעכשיו זה הזמן איכות שלנו. היא שרתה אותי נאמנה. כולם הכירו את הניסאן האדומה. זה היה הרכב שאם נכנסת אליו עצוב יצאת שמייח. לא הייתי מוכנה להיפרד ממנה, בסוף זה קרה ורק בתהליך של גריטה.
כן, היו בינינו יחסי אהבה ובודינג צמוד- גם לגריטה לא טרחתי להכניס אותה עד שהגיע הדוח על רכב מושבת.
מאז, חיפשתי את הרכב שיחליף את מקומה. אני בחורה אורבנית, אני צריכה משהו קטן שיסתדר לי בחניות אבל שיהיה מספיק חזק לנסיעות הארוכות שלי מחוץ לעיר. אני רוצה משהו שיכיל את התיקים הגדולים שמתלווים אלי ואת קופסאות הנעליים שנשארות באורך קבע ברכב. אני רוצה משהו שיהיה מגניב וצעיר. לא עוד לבן/אפור/שחור.
משהו עם צבע משוגע שאגיע לרמזור ואהיה שונה. שונה זה טוב שונה זה מגניב ובעיקר את השונה זוכרים.
משהו שיתחבר לנייד וישמיע את הצלילים שאני אוהבת ויבליט את הנוכחות שלי. משהו שגם בכביש המהיר כשתגיע משאית היא תראה אותי.
ניסאן מיקרה הוא רכב קלאסי עם נגיעות נוסטלגיה בעיצוב המשלב חדשנות הוא יפה הוא סקסי ואי אפשר להוריד ממנו את העיניים. הוא פשוט מבצע. ובעיקר הוא חדשני זה האלפא שאנחנו רוצות לשלוט בו והוא לא מתמסר אלייך בקלות תנסי לעבור נתיב מבלי לאותת וההגה רוטט לך.
כשהציעו לי להשתתף בסיור וחוויות נהיגה על רכב המיקרה עם עוד 20 נשים יפהפיות חזקות וקרייריסטיות. קפצתי על ההזמנה הם לא ידעו שאני חובבת ניסאן ויש לנו עבר. יש לי את הדגדוג הזה ביד ומבחינתי יכולתי להגיע כבר לילה לפני.
שיניתי את שמי בתחילת היום ל-א , אנחנו נו הגות ומתנסות לפי סדר האותיות..ברור שאני רוצה להיות ראשונה. קצת שקר לבן והגה בידיים שלי.
חייכתי אליו הצגתי את שמי האמיתי בלחש רק שהוא ישמע ..והנענו את המיקרה. מערכת השליטה והתפריטים נוחים וקלים ללמידה.
מראה הרטרו יחד עם הסממנים החדשניים כנראה עושה את שלו והמבטים לא הפסיקו להגיע..
אבזור הרכב יחסית לרכב קטן נדיב למדי: מראות וחלונות חשמליים, מחשב דרך, הגה כוח, שפע תאי אחסון ומערכת שמע מקורית עם שליטה מההגה ודיבורית בלוטוס מקורית. לגבוהות כמוני מרווח הראש היה מעולה עקב גג גבוה והמרחב לנהג.
המיקרה משתלבת בתנועה בזריזות ובקלילות ומימדיה הקטנים תורמים לביצוע חניות שזה אחד הדברים הכי חשובים בעיר.
אנחנו נוהגות ברחבי העיקר ומתקדמות לכיוון יפו וההמראה של המיקרה הכתומה והכחולה גונבות את ההצגה ואני תוהה ביני לבין עצמי זה זמן המיקרה ?
כמעט ואי אפשר להסביר את הרגשה המתקבלת בנהיגה. התאוצה השקטה, היציבות ואחיזת הכביש של המיקרה. את הופכת להיות חדה, ממוקדת, מתמזגת עם הרכב לגוף אחד. משב הרוח שאת חווה תוך כדי פניות מדויקות ומהודקות. זה נותן לך את הרגשה שאתה על המסלול גם כשאתה לא. (בסה"כ כביש 1). אני נוהגת בכבישים פתלתלים עם אוויר טהור ונקי בפנים והתאוצה המדהימה מרטיטה כל תא בגוף. בשורה התחתונה זו הייתה נסיעה שהחזירה לי חיוך של נוסטלגיה, כזאת שגורמת לך לחייך בלי שום סיבה, נסיעה שאתה מקבל בה כוח, מהירות, נושם אוויר שמיים, אבל מוצף בזיכרונות מהעבר.
[youtube VbamQbl-hrY]
הייתה, נהנתה ונשמה נשימה ארוכה
שלכן
נטע-לי כץ , רעבה תמיד
