אני אוהבת נשים.
ולא, לא במינינג שמייד קופץ לכם…
אני אוהבת נשים.
עצמתיות.
עצמאיות.
חזקות.
נחושות.
מיוחדות.
בשנים האחרונות, בעיקר מאז שהתחלתי בפעילות של Shicoo Jewelry, התחילו להעסיק אותי הרבה שאלות בנושא נשיות, עצמה והעצמה נשית, והגבול הדק שבין הקליפה שעוטפת אותנו, לבין התכן.
העיסוק בתחום שפונה לנשים, שעל פניו הוא זועק חיצוניות וחומריות, הוביל אותי לחקירה של המעבר. מה זה עושה לאישה כשהיא משקיעה בעצמה, מאיפה נובע הצורך הנשי הזה שלפעמים חזק מאיתנו, להתעסק בכל מה שקשור בנראות חיצונית, אופנה וטיפוח וכיו"ב.
והבנתי מה שכל השנים ידעתי: הקליפה החיצונית שאנחנו מתהדרות בה משקפת את האג'נדה הפנימית שלנו, את מי שאנחנו.
ואז התחלתי להסתכל על נשים. אם זה ברחוב, אם זה בישיבה בבית קפה, אם זה חברות ומכרות, והרגשתי איך אני מצליחה לסרוק להן את הנשמה בזכות מה שהן עוטות על עצמן. וזה מרגש אותי לגלות פרסונות שנאמנות לאמת הפנימית שלהן, ומבטאות אותה בצורה מעוררת השראה באופן שבו הן בוחרות להציג את הנראות החיצונית שלהן.
ומתוך המקום הזה נולדה הפינה החדשה בבלוג: 'נשים הן מילים'
בפינה הזו יתארחו נשים, מהזן הזה בדיוק, אותן נשים שכשאני חושבת על קולקציה חדשה, אני חושבת עליהן.
ניפגש לסשן צילומים אופנתי במיוחד, בשילוב עם התכשיטים של SHICOO, ובין שוט לשוט, גם נדבר הרבה, כיאה למשפט: 'נשים הן מילים'.
את התמונות כמובן שתראו פה. את המילים גם, קצת.
עד אז- הנה טיזר קטן מהפוסט הראשון בסדרה:
