נשיכה צרפתית

מצאתי את עצמי בחדר שינה שלי לבד עם עצמי מול אולפן המונדיאל על המסך כשאביעד נמצא ביציע העיתונאים יחד עם עוד 83 אלף איש באיצטדיון לוז'ניקי במוסקבה. אבל מתוך הלבד שמתי לב לכמה דברים בולטים

בחורה עם מחשב נייד

17 דקות לפני הגמר ה-21 של גביע העולם ואני עוד לא החלטתי איך עם מי ואיפה אני רואה את המונדיאל הזה. בתור אמא לחמישה אוהדי ספורט בכלל וכדורגל בפרט, ובתור בת זוג של אביעד פוהורילס שהוא בעצמו עיתונאי ופרשן ספורט ידוע, אני מוצאת את עצמי בחדר שינה שלי לבד עם עצמי מול אולפן המונדיאל על המסך. הבנים שלי התפזרו לכל עבר לראות עם החברים שלהם ו"לא אמא זה לא מתאים שתבואי", אביעד נמצא ביציע העיתונאים יחד עם עוד 83 אלף איש באיצטדיון לוז'ניקי במוסקבה ואני פה בחדר שינה שלנו בבית מתרגשת מהאירוע אבל אין לי שום תוכנית, הזמנה או פרטנר מבין עניין לצפות איתו.

בעלה של עידית תמיר צילום אלבום פרטי

מחכה שתחזור כבר! צילום: אלבום פרטי

41 ימים עברו מאז טקס הפתיחה של המונדיאל והמשחק הראשון בין נבחרת רוסיה לערב הסעודית ב-14 ביוני. סך הכל היו 64 משחקים וכ-170 שערים עד שהגענו הערב למשחק הגמר בין נבחרות קרואטיה (הפתעה) וצרפת (גם לא ממש צפוי). זהו גמר שלישי לנבחרת צרפת, הגמר הקודם אליו עלתה היה גמר מונדיאל 2006 (אז הפסידה לנבחרת איטליה בפנדלים). הפעם היחידה בה זכתה בגביע הייתה במונדיאל 1998, אותו אירחה. זהו גמר ראשון לנבחרת קרואטיה, שהישג השיא שלה עד לתחרות הזו היה המקום השלישי במונדיאל 1998. (אלו נתונים שהעתקתי מהויקיפדיה שהרי אין שום סיכוי למידע כזה לשרוד אצלי בין התאים).

זה היה מונדיאל שאחד המאפיינים הכי מובהקים שלו היה אלמנט ההפתעה. כל ההימורים השמרניים על הנבחרות הגדולות והמתבקשות נכשלו וכמעט כל משחק הגיע לשריקת הסיום עם הארכות פנדלים או סתם תוצאה לא צפויה. באופן אישי החיבה שלי למירוץ אחרי הכדור נובעת בעיקר מאהבתי לקרובים אלי שבעניין. אני איכשהו מוצאת לעצמי תמיד נקודות מבט וזוויות שמעניינות אותי יותר משריקות לקרן או נבדל, החלטות השופטים וה-var המדובר. אני מתעניינת יותר בסיפורים האנושיים, בהיסטוריה ובנתונים שאביעד שולף מעמקי הזכרון הגוגלי שלו, ברכילות, בקעקועים או סתם בציפיה המטופשת הזו שרונלדו יבקיע איזה גול שיגרום לו להוריד חולצה ולחשוף את בטן הקוביות שלו. בארבעים יום האחרונים עברנו הרבה דקות של מתח, הפתעות, טוויסטים בעלילה, אכזבות מנבחרות כמו ארגנטינה, גרמניה ופורטוגל, התלהבנו ועודדנו את אנגליה שהגיעה כמעט לדרבי מול צרפת, התאכזבנו כשברזיל עפה,(בעיקר בגלל שזה עשה את סלבה ברזילי החבר שלנו עצוב), אבל שמחנו שקרואטיה האנדרדוגית הגיעה עד הגמר.

בסופו של יום הגמר בין קרואטיה לצרפת פגש אותי ממש בטוב.

מונדיאל כדורגל אלבום פרטי

אני ואנוכי. לבד, בפינה. צילום: אלבום פרטי

ראיתי אותו בסוף לבד בחברת עצמי ואם אני צריכה לסכם את החוויות שלי מהגמר אז הנה הן לפניכן:

1. אפשר לראות כדורגל בלי פיצוחים/ עוגיות/ לחם וגבינות/ על האש או פשטידות ( בעיקר כי אף אחד לא היה שם כדי להכין או להציע לי).

2. אין לי מושג איך רמי וייץ ומוטי איווניר מצליחים לזכור ולבטא נכון את השמות הזרים של כל השחקנים האלמונים האלו שרצים על הדשא.

3. היה לי כיף גדול שהיו כל כך הרבה גולים בתשעים וכמה דקות.

4. קצת התפלאתי כי ראיתי כל הזמן את הקרואטים מתאמצים בועטים ומאיימים על השער ובסוף איכשהו הגולים נכנסו לשער הנגדי מהכיוון ההפוך.

5. התלהבתי מהמזוודה של לואי ויטון שארזה בבטחון את גביע הזהב.

6. גם מהסופר מודל הרוסיה שהדגישה את פיליפ לאם, הקפטן של נבחרת גרמניה שמסר את הגביע (אביעד אמר לי שזה הוא, לא היה ל מושג).

7. הילדון הזה אמפבה (בן 19) הבקיע כמה גולים קריטיים במהלך המונדיאל אבל מה שכבש אותי היה החיוך המתוק הזה שנכנס ישר ללב (אח"כ גם גרנט אמר שהוא שחקן מעולה).

8. אהבתי שנשיאת קרואטיה הגיעה במטרו עם כל האוהדים לבושה בבגדים בצבעי הנבחרת, אהבתי שהיא חיבקה באמת את כל (!) השחקנים המזיעים והכי אהבתי שהיא לא רצה מתחת למטריה לשמור לה על הפן כשהתחיל גשם זלעפות בעת חלוקת הגביעים.

9. ג'ובאני רוסו ממש בכה באולפן אבל הודה שצרפת ראויה להיות אלופת העולם.

10. טיסת אירופלוט 0502 שנוחתת מחר ב 13:35 היא מבחינתי הפיק של המונדיאל.

תם ונשלם.