אני יכולה ללמד אותה על התמדה ודבקות במשימה, בהשראתו של שותפה הנשיאותי לתאריך הלידה. היא יכולה ללמוד ממנו הרבה. כולנו יכולים.
בעוד יומיים יחגוג שמעון פרס 91 שנות קיום ובאותו היום ממש נחגוג לגדולה שלי שבע שנות חיים. כואב לי על שמעון פרס. לא די בכך שזהו יום הולדת ראשון מזה שנים רבות ללא טייטל, אלא שהיקום העניק לו לחוות שוב לחימה קשה ועקובה בדם במקום לתת לו את מתנת השלום. כואב לי גם על הבת שלי. כל כך חיכתה למסיבה גדולה ומלאה חברים, אך המציאות כופה עליה להסתפק בחגיגה צנועה עם קובץ חברות על פי סך הקיבולת של המרחב המוגן הסמוך לביתנו. זה לא הזמן לחגיגות הרי. הלב מדמם מצער, הראש עם החיילים בשטח, הגוף כאן, מנסה לתפקד ולשמור על השגרה.
הרבה דברים הבטחתי לה כשנולדה. הרבה דברים כולנו מבטיחים לילדים שלנו, כפי שהבטיחו לנו. אומרים להם שכשיגדלו לא יהיו עוד מלחמות, שממש בקרוב ניכנס אל בית חלומותינו, שהם הילדים הכי יפים, מוכשרים, חכמים ומדהימים בעולם ושהבטחות צריך לקיים. אז אומרים. מבטיחים. מעגלים פינות. מאמינים, מתייאשים, קמים, מתעודדים, ממשיכים. 84 שנים מפרידות בין הנשיא היוצא לבין בתי הבכורה ושניהם חולקים חלום. אני לא יכולה להבטיח לה שהוא יתגשם, בפרט לא בימים בהם במקום להתעורר מראש הקריוקי של השכנים היא מקיצה בבהלה מאזעקה באמצע הלילה, אבל אני יכולה ללמד אותה על התמדה ודבקות במשימה, בהשראתו של שותפה הנשיאותי לתאריך הלידה. היא יכולה ללמוד ממנו הרבה. כולנו יכולים. מספר 2 הנצחי שלא מתייאש לעולם ודווקא בגלל זה הוא מספר 1.
גם הילדה שלי לא מתייאשת. היא הכינה גאנט עבודה מאורגן, כמו שאמא שלה עושה בהפקות, עם חלוקת משימות ברורה למי עושה מה לכבוד יום ההולדת הצנוע שלה. היא דבקה במשימה, היא מסתפקת במה שיש והיא תעשה את זה הכי טוב שאפשר. אז כבוד הנשיא היוצא וכבוד בתי בכורתי- שיהיה לכם יום הולדת שמח, עד כמה שאפשר בנסיבות הקיימות ושמעון, אל תדאג, יש כאן ילדה אחת, בת שבע אוטוטו, חולמנית כמעט כמוך ומנהיגה מלידה.
ועכשיו, שיר:
** מוקדש באהבה ענקית לתומר שלי.
מראה הפוכה / לירז גרין
אומרים שאת דומה לי, ממש קופי של עצמי
אני מסתכלת בך ולא מבינה מה כולם רואים
כי את כל כך יפה, מיוחדת ושונה
ואל תהיי כמוני, עשי לעצמך טובה
מנסה לעטוף אותך בזיכרונות מתוקים
לגרום לך להצליח לטרוף את החיים
30 שנה בינינו, פער די עצום
30 שנה בינינו ולא למדתי כלום
כשאת קוראת לי אימא, אני מסתובבת לחפש
מי זו האישה הזאת שמשתקפת במראה
חצר מלאה בלונים, יומולדת בפתח
אני מסתכלת בך ורואה גם בי את כל המתח
האם כולם יגיעו ואיך זה ייראה
וכשכולם ישירו, לפחד שייגמר
מנסה להדוף ממך את הרוחות ולנצח את השדים
לבנות לך את החומות אל מול כל הילדים
30 שנה בינינו, פער די עצום
30 שנה בינינו ולא למדתי כלום
כשאת קוראת לי אימא, אני מסתובבת לחפש
מי זו האישה הזאת שמשתקפת במראה
מקריאה לך סיפור על פרימה בלרינה לפני השינה
זו שבהתחלה לא הצליחה ועכשיו היא אגדה
את כבר מזמן נרדמת ואני לא מפסיקה לקרוא
את מה שפעם כל כך רציתי וכבר לא יכול לקרות
מנסה ללמוד ממך איך לוותר קצת לעצמי
לשיר דרכך את השיר שבוער בי כבר שנים
30 שנה בינינו, פער די עצום
30 שנה בינינו האם לא למדתי כלום
כשאת קוראת לי אימא אני מסתובבת ומוצאת
שאני זו הילדה הזאת שמתבוננת במראה