נר ראשון – חושך

"נר ראשון של חנוכה, לי יאיר בחשיכה'
הפעם ספר ילדים, פעילות בעקבותיו, וספר מבוגרים שעוסקים בחושך

FirstCandel1Ner

 

יש הרבה ספרי ילדים שעוסקים במעבר בין היום ללילה, או במםלצות המאלכסות את החדר, אבל מעטים מהם עוסקים בחושך עצמו.

"לילה חשוך אחד" של אורה אייל הוא אחד שכן עוסק בחושך, בפחדים שצצים בו ובכך שמעט אור יכול להבהיר עד כמה הפחדים חסרי ביסוס.

את אורה אייל לא אמור להיות צורך להכיר, גם אם אינכם מזהים את שמה אתם בטוח מכירים ספרים שהיא איירה – מעשה בחמישה בלונים, הבית של יעל, תירס חם ועוד קלאסיקות רבות. היא גם כתבה ספרי ילדים מקסימים.

אורה2

 

"לילה חשוך אחד" הוא ספר-אח ל"בוקר בהיר אחד" החמוד והמומלץ לא פחות. בלילה הבגדים על הכיסא מקבלים צורה מפלצתית וכך מתגלגל לו הסיפור הלאה.

לאחר הקראת הספר (או כל ספר לילה אחר, או גם בלי ספר בכלל) אפשר להיכנס לחדר מוחשך, לשיר "באנו חושך לגרש" ולהדליק פנסים.

להטיל צללים על הקירות וליצור עלילות, להניח חומרים שונים על גבי הפנס ולראות מה מעביר אור, והאם צבעו משתנה. אם יש בבית חתול אפשר להראות לילדים כמה הוא נהנה "לצוד" את אור הפנס, אם הילד צעיר אפשר להיכנס לחדר מואר מרחוק וללמוד על צלליות לראשונה, לילדים בוגרים יותר אפשר לערוך ניסויי מעבירי חשמל ויוצרי אור (זה למשל).

אפשרות נחמדה ליצירה היא דפים שחורים שגירוד שלהם מגלה מתחת שכבת צבע. אפשר לקנות כאלה במקסטוק וחנויות יצירה, או להכין דף מלא צבע (לורדים או גואש) ומעליו פנדה שחורה, הפנדה תזוז אם נגרד אותה והציור יהיה צבעוני ויפה, אפשרות אחרת ליצור דף כזה היא דף צבעוני ומעליו שקף עם גואש שחור, הגואש יתגרד מהשקף.

בלילה, אחרי שתרדימו את הילדים, אתם יכולים להתפנות לספר מבוגרים העוסק בחשיכה רוחנית ותועדתית. התרגום החדש לספר הקלאסי "מה ידעה מייזי" של הנרי ג'יימס

מוקאפ-לאתר

 

מייזי היא ילדה צעירה שהוריה הגרושים משתמשים בה ככלי משחק, תופעה ידועה כיום והרבה פחות מוכרת ומדוברת בימיו של הנרי ג'יימס.

הספר, חייבים להודות, הוא לחובבי ספרות קלאסית. גם בתרגום החדש והמקסים השפה לא תתאים למי שרוצה ספר טיסה, החידוש המדהים במספר כל-יודע שנצמד לדמות אחת ומתאר הכל דרכה, היה חדשני לשעתו, וגאוני, אבל לא בטוח שקורא בן ימינו יתרשם מכך.

ועדיין הספר מרתק, האנושיות במלוא כיעורה נשקפת בו ללא כחל ושרק, התמימות של מייזי מצד אחד, והמשחקים של כל המבוגרים שאמורים להיות שם עבורה מהצד השני, מהווים ניגוד בוטה מאוד, הגורם לקורא בושה על דרכיו של העולם.

הייתי רוצה לומר שהעולם התקדם הלאה, ושכיום ברורות זכויות הילד וברורות חובותינו כלפיו. אבל לצערי רק האידיאלים השתנו, המציאות לא פעם מכוערת בדיוק כמו ביום בו ג'יימס פרש אותה על הדפים למען נזעזע.

ספר מרתק.