נצוּר – ליאור כוריאל

נצוּר/ליאור כוריאל

Nazur/Lior A. Couriel

הוצאה: סי. איי. סי. די, 2014

395 עמ', כולל תודות.

הספר מתמקד על משה, אשר בנעוריו היה האחרון לצלם את מחלקת הל"ה.

משה ידע כבר אבידה אחת בילדותו, כאשר הדליק אור ויתושי הקדחת עקצו את אחיו הפעוט.

בגן הוא הכיר את מוריס שנהיה לחבר ילדות הכי טוב שלו. כבר מגיל שלוש הם נהיו חברים טובים.

משה היה לוחם במוסד, ובעקבות כישלון מבצעי בגרמניה, הוצב משה כמגייס סוכנים.

תמרה אהבה את שניהם; מוריס ומשה הגנו עליה בקיבוץ ונהיו אהוביה, אך כשתמרה הייתה בהריון, הם היו צריכים לבחור מי מביניהם יבחר בה לאישה.

משה הקים בהרי יהודה את "אחוזת הארץ המובטחת" כשלידו הקבלן הפלסטיני, חמדן.

משה, ברגעיו הקשים, התמונה האבודה על מחלקת הל"ה מתגלה וחייו משתנים, ואז הוא מתכונן לנקום בחמדן ולחשוף את סודו בליל ירח מלא.

"מעטים זוכרים שצחוקה של אישה זקנה ומרירה אחת הקים בארץ הזאת שושלת נצחית…" (עמ' 41).

"לא יותר פשוט ללכת לבית המשפט? לא נמאס לכם לחיות על החרב, יא חמדן?" (עמ' 92).

"הוא נתקל בהם לעת ערבית, כמעט האחרון שראה אותם בחיים, והכל כדי לחזור בגיל ארבעים ותשע ולהתייצב שוב מולם." (עמ' 305).

ב"נצוּר" יש הכל: בגידות, היעלמויות, אהבות, חזון נשגב וייאוש קודר.

העלילה זורמת, כתוב מעולה, ספר מתח היסטורי על רקע מלחמות.

קריאה נעימה, מומלץ! נצור