נפגשנו כך (או: כמה שנים אתם ביחד????)

כתבתי כבר בעבר אבל הפעם, המילים הן שלו.
התמונות: שלנו.
נפגשנו כך. באהבה.

מאוד סימלי בעיניי שביתנו הבכורה, אלה, פרי אהבתנו, נולדה ב 14.02, ולנטיין, יום האהבה.

כתבתי כבר בעבר וסיפרתי מתי נפגשנו.

הפעם, המילים הן שלו (ואחרי זה קצת שלי)

הוספתי גם תמונות ושיר סיום.

מוכנים?

בישרתי לו שיש פוסט בנושא ככה וככה, שאלתי אם רוצה להצטרף אלי לכתיבה.

אמר "כן".

ביקשתי שישלח לי במייל, 500 מילה, עד 01.02.

טוב, לא באמת.

רק ביקשתי שישלח לי במייל.

עד סוף השבוע.

שלח.

קופי פייסט, מעככככשיו:

מאת: Boaz Goren <boaz.goren1@gmail.com>

תאריך: 5 בפברואר 2014 21:39:08 GMT+2

אל: אישתי היקרה אישתי היקרה <tami.goren1@gmail.com>

נושא: בעניין: פוסט

כך היכרנו:
לראשונה ניפגשתי עם תמי בכיתה א בבית הספר היסודי אבל לא בדיוק היכרנו היינו רק ילדים קטנים.

ככל שהזמן עבר והשנים התקדמו, כ-6 שנים בערך שמתי לב שכל פעם שהייתי עובר לידה, .הנשימה שלי היתה נעתקת ממני לרגע

והלב הולם. לא דופק. ממש הולך לצאת מבית החזה שלי.

ומאז לפני השינה הייתי אומר קריאת שמע ומבקש מאלוהים להיות חבר שלה ולהתחתן איתה כשאגדל.

בכל אופן, כל פעם שהיתה עוברת לידי, מדברת איתי, או שהייתי הולך לטייל בערב שבת והייתי רואה אותה,

.לא יכולתי להוציא הגה מהפה.

הייתי מתחיל להזיע ודפיקות לב יותר נכון הלמות לב.
הייתי ממש מרחף לידה .הרגשתי שאני הולך על ענן.
פשוט כל פעם שהיתי רואה אותה הרגשה כזאת שאין מספיק מקום ומילים לתאר.
אני הייתי  ממש מרחף ובהיי בכלל שהיא פנתה אלי.
התחלנו לשחק בהפסקות כדור-רגל .
כן תמי יודעת לשחק ולהקפיץ את הכדור יותר ממני. וגם כדורסל היינו משחקים….
וב-01.11.1990 אזרתי קצת אומץ ולא יכולתי להוריד את החיוך שנידבק לי לפרצוף
ובאתי להציע לה חברות והיא בדיוק היתה בדרך אלי.
אז הצענו ביחד.

הדייט הראשון לא ממש דייט היינו ילדים זה היה ביום ההולדת שלה, בערך חודש אחרי שנהיינו חברים.

הלכנו עם הכיתה לאכול פיצה שהיא הזמינה את כולם. טיילנו בביאליק ברמת גן.

היה חלומי .

טוב הייתי רק ילד.

הנשיקה הראשונה זה היה בשלב דיי מאוחר.

חזרנו מדייט במוצ"ש.שחזרתי מחופשה לשבת מהצבא.

אכלנו פיצה וכשחזרנו לבית שלי, דיברנו קצת, הסתכלנו אחד על השניה

ושקעתי בתוך הכחול של העיניים שלה והתקרבנו והתנשקנו.

וההרגשה של השפתיים עם הנשימה שלה .

רגעים שלא רצינו שיגמרו .אבל צריך גם לינשום חחח

ידענו שזה זה.

לפני שהשתחררתי מהצבא דיברתי עם אבא שלי ז"ל וביקשתי שיבנה לי יחידת דיור.

אני ילד גדול אני רוצה להתחתן …

והוא הסכים

אחרי שהבית היה מוכן והחלטנו לגור ביחד.

זה לא ניראה טוב מגורים ללא חתונה .

אז התארסנו ממש לפני שעברנו ובערך אחרי חודשיים שסיימנו לעשות ניקיון שכבנו על המיטה קצת עייפים.

הסתכלתי עליה והיא עלי .

ואז החלטנו בו זמנית שאנחנו מתחתנים.

אז ביום ראשון סגרנו אולם

וב25.02.2001 התקיימה החופה

ומאז אני דבוק אליה

היא האויר שאני נושם

פשוט החצי השלם שלי

אוהב אותך יפה שלי

לא היה לי הרבה מה להגיד אחרי שקראתי. אני מכירה ושמעתי ויודעת את כל מה שכתב.

ובכל זאת, התרגשתי עד דמעות.

את טעמה של הנשיקה ההיא אני זוכרת עד היום.

זכיתי. זכינו.

אחד השירים שאהובים ביותר עלינו, הוא השיר "רק את", של עמיר בניון.

תקשיבו למילים ותבינו.

[youtube iQEyml-0Wag nolink]

היתרון בלהיות חברים מגיל ילדות, הוא הזכרונות.

מתנות קטנות, תמונות, מכתבים.

רוצים דוגמאות? בבקשה:

הבעיה עם זוגיות מגיל ההתבגרות היא שרוב התמונות שלנו מזעזעות (-: מאותה תקופה.

אז נבחרו תמונות מרחוק…

מאחלת לכם שתהיו בטוב.

ומלאים באהבה.