אולי זה ישמע קצת סוציומטי, או שאני מרוכזת בעצמי אבל התאהבתי ביכולת לעזור לאמהות להבין הרבה יותר, התאהבתי בתחושת הסיפוק שבמקצוע שלי, התאהבתי בהודעות שאני מקבלת מאמהות "התינוק שלי התחיל להתהפך בזכותך", או בהודעות כמו "היום התינוק שלי לא סבל מגזים בזכות התרגיל שלך או התינוק שלי ישן באמת כמו תינוק". ממש בשביל זה אני כאן ביקום הזה, בשביל המשמעות ובשביל לעזור. בשביל לגרום לחוויית ההורות להיות מהנה, באמת מהנה ולא בדיעבד למרות האתגרים (שימו לב שאני לא כותבת הקשיים) אפשר ליהנות מכל רגע. שלא ישמע לכם מושלם מידי, ברור שגם לי יש אתגרים שלפעמים מרגיזים אבל עם מסתכלים על הכולל אני נהנית באמת מחוויית ההורות שלי.
אז איך הכל התחיל? סיפור דיי מצחיק. נפגשתי עם המקצוע שלי ממש במקרה, נסעתי ברכב שלי, שבשבילי הוא ממש כמו הרגליים שלי, לא יכולה בלעדיו ואני זוכרת שעמדתי ברמזור מול בית חולים "מאיר" בכפר סבא ופתאום שמעתי פרסומת ברדיו "להתפתח נכון, עם צעד ראשון" (שיר) והסבירו על מכללה בשם "צעד ראשון" שאפשר ללמוד מקצוע חדש. אז לא הייתי עוד אמא, היום כבר ל-3 בנות מתוקות 🙂 והייתי בעיקר בעלת תואר בתקשורת, כזו שיוצאת בבוקר למשרד וחוזרת הביתה עם תחושה של חוסר סיפוק ומשמעות והאמת גם תחושה שלא לזה נועדתי ואני גם לא ממש טובה בזה. אז החלטתי ללכת ולבדוק על הלימודים האלו ובאמת שמרגע ייעוץ הלימודים התאהבתי.
ולמה? הסבירו לי שהמטרה היא לממש את הפוטנציאל של התינוק ופתאום כל כך התחברתי לזה. הרגשתי שאני בעצמי עם פוטנציאל לא ממומש וגם כשהייתי ילדה הרגשתי שהפוטנציאל לא מומש, חלילה לא באה בטענות להוריי, אבל תחושת ההצלחה והעצמה לא הייתה לי כילדה – תמיד אפשר לתרץ את ההפרעות קשב והריכוז וכנראה זו הסיבה אבל שורה תחתונה תחושת החוסר פוטנציאל בלטה, אז החלטתי שלא עוד! אוכל לעזור לכל תינוק לממש את הפוטנציאל שלו ובעיקר לכל אמא, לדעת, להרגיש, להתחבר ולהבין.
אז התחלתי את לימודיי כמדריכה להתפתחות תינוקות, את לימודי סיימתי עם לידת ביתי הבכורה מאיה ומיד יישמתי עליה את כל הידע שלי, המשכתי לעבודה עם ילדים עם צרכים מיוחדים ומשם המשכתי ללימוד ייעוץ שינה ואז הדרכת הורים ואני כל יום בלמידה חדשה ומרתקת. אני מעבירה סדנאות לאמהות ותינוקות בסטודיו שהקמתי בעשר אצבעות ומעבירה פינה קבועה בתכנית בוקר "פותחים יום" ברשת, אחד הדברים שלא חשבתי עליהם בכלל שאעשה, לא נולדתי למצלמות אך מפעם לפעם אוהבת את זה יותר, זה מאפשר לי להגיע לכל אמא בישראל ובעולם.
במקרה יצא לי טוב כשהתחתני עם בן זוגי ושם משפחתו הוא פיצ'ון, אז הפכתי את השם משפחה לעסק שנקרא "פיצ'פונים" וכמו שאני תמיד מספרת, שם משפחתי הקודם היה עציץ, כן כן עציץ ולפתוח עסק עם שם משפחה כזה בהקשר של תינוקות ומימוש הפוטנציאל שלהם ניראה לי קצת בעייתי.
אז יש לי 3 בנות קטנות ויש לי עוד בייבי אחד מיוחד שאני חושבת עליו 24/7, אלו חייהםשל עצמאים… וקוראים לו פיצ'פונים. בכל יום אני משתדלת לומר תודה על אותה פרסומת ששמעתי ברדיו.