נלחמים למען השונה

בחורה עם מחשב נייד

תוך כדי כתיבת טור זה נשמעות בימים האחרונים אזעקות שלא פסקות. "הילדים! הילדים!" אני צועקת, ומיד חוזרים כולנו אחר פעולה שאנחנו מכירים כל כך טוב – המרוץ למרחב המוגן. זוהי המציאות המורכבת שבה אנו חיים, ואנו לא נותנים לה לעמוד בדרכנו אף לא לרגע אחד.

אני אושר כהן, בת 37, נשואה לאלי + ארבעה ילדים מקסימים, ילידת באר-שבע ומתגוררת כעת במושב זמרת בצפון מערב הנגב. אני חלק ממשפחת "כפר עלה נגב" מזה 15 שנה, כאשר התחלתי בתפקיד מטפלת כסטודנטית במכללת קיי לחינוך בבאר שבע.

"כפר עלה נגב – נחלת ערן" הוא כפר שיקומי במועצה אזורית מרחבים, המיועד לאנשים עם מוגבלות שכלית-התנהגותית קשה בכל הגילאים. בכפר 140 דיירים והוא מכיל מתקנים שונים, מרפאות קהילתיות ודירות מיוחדות המותאמות לצרכיהם של הדיירים. ייתכן שמי שלא מכיר אדם עם מוגבלות כזו או אחרת, לא יכול להבין את עבודת הקודש שצוות הכפר עושה מדי יום. במשך כל שנותיי כאן, עברתי כמה וכמה תפקידים ולכן אני נושמת, חיה, ויודעת מה התפקיד דורש וגובה מכל אחת ואחד מאיתנו.

אך לכל דבר יש מחיר. כמה פעמים אמרתם לעצמכם שהמצב צריך להשתנות, אבל לא עלה בידיכם לעשות דבר? הדבר הכי קל הוא להתרעם על כך שקורים דברים קשים, ורוב הזמן אנחנו מסתפקים במה שאנחנו צריכים ולא במה שאנחנו באמת רוצים. לפני כמה שנים הבנו – עובדי עלה נגב – שאנחנו צריכים לקחת שליטה על העתיד שלנו, והחלטנו להתאגד בהסתדרות.

לפני כשלוש שנים חתמנו על הסכם קיבוצי ראשון שהסדיר את תנאי העסקתנו, ובימים אלה אנו בעיצומו של מו"מ להסכם קיבוצי שני. כיו"ר ועד העובדים של כפר עלה, ואחת ממובילות ההתאגדות בהסתדרות, אני נתקלת בלא מעט בעיות המעסיקות את העובדים, ולכן שמנו לנו לדגל כמה מטרות. היינו חייבים לשים את הדברים על השולחן: יש בכפר מחסור בכוח אדם, השכר נמוך למדי, התנאים הסוציאליים כגון ימי מחלה ודאגה לעתיד כמו קרן השתלמות – טעונים שיפור.

שורשי העשייה הגיעו מהבית, כאשר בנערותי הוריי דגלו באירוח של אנשים ללא הבדלים ולא משנה מהיכן הגיעו. כאחות לשישה אחים מבית מסורתי וערכי, אשר רובם עוסקים בתחום החינוך המיוחד, אני לא יכולה לפעול אחרת. כאישה שמנהלת גם קריירה וגם את ביתי, אני מוצאת את עצמי מתמרנת ללא הפסקה בין העיסוקים השונים, ללא פנאי רב לדברים אישיים – וזה המקום להודות לאלי בעלי על תמיכתו.

העיסוק שלנו בכפר הוא בזכות ולא בחסד. אני מחויבת ואוהבת את העבודה שלי ושמחה שנפלה בחלקי לעסוק בתחום, לשנות ולהשפיע, ועל אף כי בימים אלו – נוכח המצב הביטחוני שנרגע בינתיים – לא הייתי חייבת להגיע לעבודה, באתי ברצון רב.

כולי הערכה לדורון אלמוג, יו"ר "עלה נגב – נחלת ערן" שהיה בין מקימי המקום, שמוביל קדימה את חזון הכפר, לעוזי שדה מההסתדרות במרחב הנגב בראשות מאיר בביוף, שמלווה אותנו באופן שוטף, ולחבריי בוועד מוחמד אלקראנווי רכז מקצועות הבריאות ולאיילה עמר האחות הראשית.

עכשיו זה בדיוק הזמן והמקום לדאוג גם לעצמנו, ואנחנו מוכנים לאתגר. כולי תקווה שנשיג את המטרות שלנו, ואני מצפה לשיתוף פעולה עם הנהלת הכפר ועם המנכ"ל  אבי וורצמן.

שלכן ושלכם, אושר כהן

saloonawf