
המשק בהיסטריה, כל המדינה בלחץ, כל העולם בתוך סיר לחץ ומשקי הבית נכנסים לבונקר. מה זה אומר? איך אנחנו אמורים להתנהל בזמנים כאלה? המדינה שלנו מזמנת לנו אתגרים ללא הפסקה, כאלה שגורמים לנו קושי כלכלי בהיבט המדיני ובהתאם לכך גם האישי. מצב בטחוני עדין ושביר מאז קום המדינה, מצב החינוך, מצב הבריאות וכמובן המצב הכלכלי. בואו נוסיף לכל זה את השחקן החדש על המגרש הביתי, מגיפת הקורונה העולמית שנחתה גם אצלנו, ונראה איך נראית המפה הכלכלית האישית החדשה שלנו.
גם אם אנחנו שכירים וגם אם עצמאיים ההכנסה שלנו כבר לא בטוחה, השורה התחתונה היא שכסף לא נכנס לחשבון הבנק הפרטי שלנו בסופו של דבר. העסקים הקטנים בקריסה, מפעלים גדולים וגם קטנים מצטמצמים, עובדים מפוטרים או מוצאים לחופשה כפויה, בתשלום או שלא בתשלום, ואנחנו בלחץ.
כן, זה נכון שהמדינה מנסה לסייע למי שנפגע, אבל כל המשק כבר נכנס למצב של האטה, ועד שהכל יהיה מאחורינו אנחנו נאלצים להכנס למצב של"בונקר כלכלי" במשק הבית הפרטי שלנו. זה הזמן לשאול את הסבים והסבתות מה זה "מיתון" ואיך הם עברו את הימים הקשים כשלא היה כסף וכל גרוש היה מחושב בקפידה.
אמנם היום המצב הכלכלי אחר, יש שפע, שגשוג וצמיחה כלכלית, אבל מסתבר שהשפע לא מובטח לנו לתמיד ומחובתנו לשמור עליו. לעיתים המצב רק נראה כמו שפע ולמעשה אנחנו נתונים ללחץ מצד הילדים וללחץ חברתי שגורמים לנו לצרוך הרבה יותר ממה שאנחנו צריכים, וכתוצאה מכך מכניסים את עצמנו לגרעון כלכלי מתמשך.
התנהלות במצב של חוסר ודאות
מאחר ואנחנו לא יודעים כמה זמן צפויה הגברת קורונה להתארח אצלנו, ומה מחכה לנו בכל אחד מהתחומים האחרים בחיינו, כמו גם המצב הבטחוני הבלתי יציב, אנחנו נכנסים למצב של התנהלות במצב של חוסר ודאות.
בתקופות כאלה במיוחד אנחנו נדרשים להתנהג באחריות.
זה קשה ומאתגר בעיקר כי אנחנו צריכים לשנות את הרגלי הצריכה שלנו, להיות גמישים ולגלות תושיה, לגייס את כל היצירתיות שלנו, לבדוק איך לצמצם את ההוצאות, לשמור על הכסף שלנו ולא לפזר אותו לכל עבר.
איך עוברים את זה? איך נערכים כבר עכשיו לחודשים הקרובים? הדבר החשוב ביותר בימים אלה הוא להבין את ההבדל בין "צריך" ל"רוצה". אם עד עכשיו קנינו כי "בא לנו" ולא ממש עשינו חשבון, עכשיו נעבור לבדוק כל מוצר שאנחנו רוכשים במדד של "צריך" או "חייב".
ראשית, עוברים למצב של חסכון מיידי.
לעבור למצב של חסכון מיידי
מאחר וממילא רצוי לא להסתובב במרכזי קניות, ולא מומלץ לרכוש מחו"ל דרך האינטרנט, הנה כבר חסכנו לעצמנו קצת (הרבה) כסף. אנשים רבים נמצאים בבידוד ולא יכולים להגיע לחנויות לרכוש מזון ומוצרי צריכה ונאלצים לבצע את הרכישות ברשת – כאן אפשר ורצוי להצטמצם ולרכוש רק מה שצריך. בדיקת המזווה, המקפיא, המקרר – לפני שעורכים את הקניות. שימוש במוצרים שיש בבית – במזווה, במקרר, במקפיא, לגמור קודם את המלאי ורק אחר כך לקנות עוד.
קניה במזומן – אם כבר יצאנו. תחייכו כשתראו כמה קשה "לשחרר" את שטרות הכסף ולתת אותם בקופה. לא ללכת רעבים לקניות כי אז נקנה כל מה שיש על המדף. תכנון – רשימת קניות – ואפילו תכנון תפריט לכל השבוע. בדיקת החשבון בסוף הקניה. לבשל בבית, לקחת אוכל לעבודה.
חסכון בחשמל ומים בבית. השוואת מחירים וקניה במקומות זולים יותר. תשלומים ללא ריבית/קרדיט. וכמובן – שיתוף הילדים בתכנית החדשה. אם עד כה לא שיתפתם את הילדים, זה זמן מעולה להתחיל.
הילדים צריכים להבין שזו תקופה מיוחדת שבה חייבים לבצע שינוי בבית. ילדים אוהבים להיות שותפים ומעורבים, הם ירגישו בוגרים וכך תרוויחו ילדים שיצמחו להיות בוגרים ואחראיים, שיוכלו לנהל נכון יותר את עצמם בהמשך.
"גרוש לבן ליום אפור" – זה כאן ועכשיו, אני קוראת לו "לשמחות" .
אם עד היום לא שמנו דגש על זה – הגיע הזמן לדאוג גם לעתיד, ולא רק בגלל הקורונה, אלא באופן כללי וגורף.
השאלה הראשונה שנשאל את עצמנו כשנבדוק איך עושים את זה ואיך מתנהלים נכון מבחינה כלכלית ביומיום היא: "ואם לא תהיה לנו הכנסה במשך חודש? ואם חודשיים? ואם חצי שנה?" ממש כמו חוסר הוודאות שאנחנו נמצאים בו כיום.
לסיכום – אנחנו נדרשים לעשות כל מה שאפשר כדי להיות ערוכים לכל תרחיש כלכלי בעתיד הקרוב ועכשיו מבינים שזו תהיה דרך החיים החדשה שלנו בהתנהלות הכלכלית גם לעתיד הרחוק, כי "אין לי ארץ אחרת" כמו שכתב אהוד מנור.
שיהיה לכולנו בשמחות ועם בריאות.
דינה פרידמן
יועצת כלכלת המשפחה, מאמנת ומגשרת מוסמכת, כותבת ויוצרת
הרצאות וסדנאות למבוגרים וגם לילדים
ליווי אישי ומשפחתי בדרך לרווחה כלכלית
https://www.dina-friedman.com/
052-5117848
הספרים של דינה פרידמן – לרכישה טלפונית או באתר:
"באחריות" – התקציב האישי והמשפחתי ניהול ואיזון
"איך מחלקים את העוגה" – חינוך פיננסי לילדים כולל פעילויות יצירה
"לסדר את החדר"
"חלום של פיג'מה"