ניצחון האור על החושך לעולם!

הדרת נשים, כבודה בת מלך פנימה, מילים גדולות מרחפות באוויר. ואני בת ישראל שכמותי, לא מבינה מתי כל זה קרה? מתי הפכתי באחת למשהו נגוע?

בחורה עם מחשב נייד
המדליק נר מנר זה נהנה וזה אינו חסר
המדליק נר מנר זה נהנה וזה אינו חסר

  

  

דווקא בשלהי חג החנוכה, שאור גדול ממלא את בית ישראל. מתחולל בחוץ דבר מה לא טוב, קצת מפחיד אפילו…יותר דומה לחושך…הדרת נשים קוראים לזה! 

התחלתי לפני החג לכתוב פוסט אחר שכולו מלא באור, אבל מה שקורה בחוץ הוא חלק נכבד מחיי ומחיי כולנו ולכן לא יכולתי להתעלם…קבלו אחת עם סוף אופטימי 

אני בת למשפחה ירושלמית וותיקה, אשר חוותה בעבר טראומה חרדית, כשבוקר אחד נשרפה המסעדה שהייתה ברשות אבי, איש יקר, שומר מצוות, נעים הליכות וירא שמים, כל חטאו היה שהעז לארח במסעדה גם לקוחות חילונייים…בוקר בהיר אחד נותרה משפחה ללא פרנסה ואב המשפחה ללא עבודה. מאז ועד היום שמעתי על הסיפור באירועים נדירים. אבא היקר שלי לא נוהג לדבר לשון הרע ולא להטיף לשינאת חינם – מבחינתו אלו ששרפו הם קומץ קיצוני ובעיקר משועמם ואין הם מיצגים מגזר שלם… כך גדלתי על ברכי הסבלנות והסובלנות. הנושא מעולם לא העיב על חיינו, אבא המשיך הלאה והפך לפועל בניין כדי לתרום כמה שאפשר לבניית הארץ. הוא אהב את עבודתו עד מאוד והיה מלא גאווה וסיפוק ממנה. לכאורה נקודת הפתיחה של חיי בשילוב החרדים לא משהו, אך מאחר וגדלתי בבית דתי ציוני בו כולנו שרתנו בצבא בנים ובנות כאחד. חיי המשיכו ללא שנאת חינם וללא שיפוטיות שהיא רעה חולה בקרב רבים מאיתנו…  

דווקא בשבוע שעבר חוויתי חוויה חיובית מאין כמותה תיקון אם תרצו. עת סיירנו בסימטאותיה המופלאות של ירושלים בסיור חנוכיות – היה מאיר עיניים ללא ספק. הסיור החל במקום מפתיע – בית הכנסת המרכזי של חסידות בעלז, באחת נחשפתי לקהל שמונה מעל לאלף חסידים ילדים ומבוגרים שיושבים בסדר מופתי ושרים שירים לכבוד החג – או בשפה שלהם טיש! 

חוויה מסעירה מחממת את הלב ובהחלט מאירה את הנשמה – קידוש ה' במיטבו. שכחתי לציין פרט קטן אך ממש לא שולי, כיוון שלא קיבלתי התראה מוקדמת הגעתי לסיור כפי שאני נוהגת להסתובב בימי חול – בג'ינס לא רחב במיוחד…וללא כיסוי ראש – למרות זאת ואף על פי כן התקבלתי שם בברכה איש לא העיר לי וגם לא אישה – הייתי אורחת בביתם שלהם. לא הסתובבתי במרחב ציבורי, אלא הגעתי למעוז חסידות בעלז, ודווקא שם הרגשתי התרוממות רוח והתלהבות מהחרדי היפה שפגשתי בהמוניו….חשתי שמחת חג אמיתית ואור גדול נגלה לעיני… 

בימי החנוכה כולנו מדליקים חנוכיה, כל יום מוסיפים נר ועוד נר ובכך מעצימים את האור המופץ בבית. חשוב שכל אחד מאיתנו יזכר תמיד להאיר את הטוב שקיים בו את העוצמות והחוזקות שהתברך בהם כדי שלעולם הם יאפילו על החולשות שלו. ובאורו שלו, ידע אדם להאיר את חברו, אין הדבר גורע ממנו, אלא רק מוסיף לאחר, שהרי נאמר המדליק נר מנר- זה נהנה וזה אינו חסר! 

אל לנו להגרר לשינאת חינם ולהכליל עדה שלמה בגלל קומץ רעשני ופוגעני. כל שנדרש הוא ללחוץ על המנהיגות החרדית על הרבנים הראשיים לצאת נגד ההקצנה ונגד ההדרה. להוקיע מקירבם את העשבים השוטים, כיוון שהם הם הסובלים העיקריים. בידי הרבנים מצוי הכוח לגרש מעלינו את החושך ולהאיר באור חיובי את היהדות, הטובה המחממת, המקבלת והמכניסת אורחים. ולהיות כפי שהיינו עד כה אור לגויים. 

"צריך שכל אדם יידע ויבין,
שבתוך תוכו דולק נר,
ואין נרו שלו כנר חברו
ואין איש שאין לו נר.
וצריך שכל איש יידע ויבין
שעליו לעמול ולגלות
… את אור הנר ברבים
ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר לעולם כולו" (ראי"ה זצ"ל)

מלי אבן חן 

http://www.facebook.com/4yourway

מלי אבן חן
אחרי שנים בפוליטיקה הישראלית יצאתי לעצמאות, כיום אני מלווה בני אדם במסע השינוי שלהם. מלווה מנהלים בתהליך קבלת החלטות ומלווה ארגונים וחברות, בשיפור מערכות יחסים, תקשורת בין אישית, ועבודת צוות מיטבית להשגת מטרות והצלחה. מהפוליטיקה הכללית לפוליטיקה הארגונית....