"לעיתים כשאורנו כבה, ניצוץ מאדם אחר מצית אותו מחדש,
לכל אחד מאיתנו יש סיבה להכיר תודה מעומק ליבו, לאנשים שהציתו את הלהבה השוכנת בליבו".
(אלברט שוויצר – חתן פרס נובל לשלום).
בגיל 40 הכנתי רשימת משאלות, ובה מה באמת אני רוצה בכל תחום בחיי.
הרשימה מונחת עד היום על שולחני במשרד (12 שנה…) רשימה ארוכה. מתחומים שונים: בית, כסף, בריאות, זוגיות, ילדים, עבודה, ועוד תתי תחומים.
מידי פעם מציצה בה, וממרקרת בטוש צהוב זוהר את הנעשה. ומודה.
כדי להגשים משאלות, ולמלא את חיינו בשפע בכל תחום, יש להודות כחלק בלתי נפרד מחיי היומיום. מודה.
אחת המשאלות ברשימת הקסם שלי: עזרה לנזקקים. וביניהם חיילים בודדים.
את הסעיף הזה, אני ממלאה באדיקות, מנסה להשפיע לעזור ולתת. בכל תחום.
במסגרת עבודתי כמעצבת ואדריכלית פנים, בעלת סטודיו המתמחה בתכנון עיצוב וסטיילינג, לדירות,
בתי יוקרה, משרדים, חנויות ובתי כנסת.
נרתמתי מספר רב של פעמים, בתכנון ועיצוב דירות לחיילים בודדים.
כאשר התורמים העיקריים לפרויקטים הללו, הם ספקים ובעלי מקצוע אדיבים,
שאני פונה אליהם בבקשת עזרה.
הם תורמים ביד רחבה – רהיטים, קרמיקה, כלים סניטריים, דלתות, ריצוף, טכסטיל, ועוד. כדי שהדירות תהיינה ראויות למגורים.
הגעתי לדירות ברחבי הארץ, בהם פגשתי חיילים, שאין להם תמיכה משפחתית, שהוריהם גרים באופן קבוע בחו"ל והם עלו לארץ בגפם, חיילים שאין להם קשר עם הוריהם, ושאינם משמשים עבורם תא משפחתי מתפקד ותומך, וחלקם הגדול חיילים יתומים.
"כשאתה חייל בודד, אתה מרגיש את זה בכל יום, כל סופ"ש מחדש, לאורך כל תקופה ועד לשד עצמותייך.
הכותרת הזו "חייל בודד", מכילה מאחוריה כל כך הרבה געגוע, רצון עז לחיבוק אמיתי, או איזה תקוה כזאת לאהבה ללא שום תנאי.
כשאתה חייל בודד, משבר הוא משבר, וינעל העולם המשברים בתדירות גבוהה, אוכל, בעיות כלכליות, חשבונות, חובות, מיונים, או עוד שבוע קשוח בבסיס, בלי מישהו שמצפה לך בבית.
שנה וחצי היא מוגדרת כחיילת בודדה, שנה וחצי שהיא מטיילת ועוברת מבית חייל לבית חייל, דירת אלח, חברות, חבר, חג פה, חג שם. מבקשת לסגור את רובם בבסיס.
מחפשת את הפינה שלה משתוקקת לבית" (מתוך פוסט של חיילת בודדה).
הדירות המושכרות, מפוזרות בערים וישובים שונים, כל דירה בד"כ מאובזרת בצורה מינימלית, ומתוחזקת ע"י עמותות, אגודה למען החייל, והורים שכולים. אשר מספקים לחיילים שרותי כביסה ומזון, ותורמים מזמנם באהבה להחזקת הדירות.
מצבן של חלק מהדירות רעוע, ריהוט ישן, אמבטיות ושירותים שאינם בטיחותיים, צנרת רקובה, ארונות מתפרקים. והחיילים…החיילים חוזרים מהבסיסים הצבאיים ומהשטח, לדירות הללו.
השבוע נערך אירוע שנתי ובו טקס מרגש נושא פרסים, למעצבי פנים אדריכלים, וספקי בנייה.
בקטגוריות שונות, נבחרו בעלי מקצוע מוכשרים.
בקטגוריה "תרומה לקהילה" – קיבלתי גביע ואות הוקרה. הוקרה והערכה על פעילותי למען הקהילה. התרגשתי מאוד.
צלם: אלה לוט (בוריסטון)
במסגרת קורס "דיגיטליות בעסקים", שבו משתתפות 50 נשות עסקים, נתבקשנו לכתוב מכתב ל"לקוח החלומות שלנו".
העיתוי מושלם מבחינתי – להגשים עוד סעיף ב"רשימת הקסם" שלי.
זאת הזדמנות נפלאה, לפנות לאיש העסקים המוערך, ומקים רשת מלונות פתאל – מר דוד פתאל.
אשר תורם רבות למען הקהילה.
שלום רב מר פתאל,
הנני אורלי בקשי, מעצבת ואדריכלית פנים, פונה אליך בבקשה לשיתוף פעולה, בהקמת ובניית "מלוניות" למען חיילים בודדים.
מבנים ייחודיים, שיהוו בית עם מיטב התנאים והעזרה, כדי שישלימו את שירותם הצבאי ברווחה וכבוד.
מלונית – בית מלון. עם חדרים מעוצבים באווירה חמה ונעימה. בסגנון מודרני ומוקפד. חדרי רחצה, חדר אוכל, אזורי מפגש ואירועים, חדרי כושר, אולמות ספורט ובריכה.
ובו, מרכז הכוונה ליווי והדרכה, להתמודדות עם מצבים שונים, לפני ובמהלך השרות הצבאי. המלוניות ישמשו את הצבא, במקום עשרות דירות מושכרות ברחבי הארץ. ויתוחזקו ע"י החיילים.
את התכנון, עיצוב אדריכלות פנים וסטיילינג של מבני ה"מלוניות", אתן בתרומה למען החיילים הבודדים.
כולי תקווה שהפרויקט הנ"ל, יתגשם ב 3 שנים הקרובות.
מאחלת לנו ברכה והצלחה.
אורלי בקשי 0528-708-702
מייל orly@bakshiart.com