ניסיתי להיות ירוקה

ניסיתי לנסוע בתחבורה ציבורית לתל אביב

בחורה עם מחשב נייד

ניסיתי להיות ירוקה. ידידותית לסביבה. אקולוגית וגם חסכונית.

החלטתי במקום לנסוע לתל אביב ברכב המזהם וגם להוציא כספים מיותרים על חנייה יקרה- אסע בתחבורה ציבורית.

מרעננה אי אפשר להגיע בקלות לתחנת הרכבת ואוטובוס לתל אביב –  זו באמת משימה סיזיפית. יותר מדי זמן שהוא גם מצרך יקר למי שמנהלת עסק.גם לחכות מלא זמן בתחנה וגם לבלות זמן רב בנסיעה. הרעננים נאלצים לנוסע לתחנת הרכבת בהרצליה (או בכפר סבא) ברכב. יפה שחשבו שם על כמוני והיקצו הרבה מקומות חנייה.  השעה היתה אחת ועשר דקות- נאמר לי שהרכבת הבאה יוצאת ב 13.50-הפגישה שלי נקבעה לשתיים – לא היה שום סיכוי שאספיק.

למה??? שאלתי את ההיא בקופה.

"זו שעה חלשה" היתה התשובה.

– אני בטוחה שהשעה תהיה פחות חלשה אם יהיו רכבות

– גברת – זו שעה חלשה מה לא ברור

– נאלצתי לחזור לרכב. זיהמתי את דרכי לתל אביב ובתוכה. חניתי בחנייה שעלתה לי ארבעים שקל וזיהמתי את דרכי חזרה.

נהגת  אחת ברכב משפחתי נסעה הלוך ושוב כמו הרבה נהגים יחידים שעושים כך.זה במקום להתקבץ עם עוד גברים ונשים שנוסעים לתל אביב שגם הם לא יזהמו ולא יוציאו ממון רב על חניה.

חלם.

אורית בראון אגמי
בלוגרית פעילה ובועטת. היתה עיתונאית שלושה עשורים. היום מלמדת ילדים ביפו ובשכונת התקווה תקשורת ואקטואליה.