חלפו מספר חדשים מאז סיימתי את תפקידי כחברת מועצה ברמת השרון. במצבים מעין אלה מקובל לסכם ברוח 'עייפה אך מרוצה'. על 'עייפה' אעיד ללא הסתייגויות. מרוצה אני לא.
ניסיון פוליטי טרם התפקיד לא היה לי, לא ניסיון פורמלי בכל אופן. טרם שנכנסתי לתפקיד הייתי משוכנעת כי רק אם אתעקש מספיק, אם רק אם אעלה הצעות החלטה במליאת המועצה, כי אז אוכל לייצר שינוי. ובאמת התאמצתי, ובדקתי נתונים והשוויתי עם ערים אחרות, דיברתי עם תושבים ומה לא. וגם הצעות החלטה הגשתי, לא מעט. ובכל פעם שהסברתי את ההחלטה, כמעט בכל פעם, היה מישהו שהתנגד – מה שהעניק לי את ההזדמנות לנמק את הצעתי, לבסס אותה. לא מעט הצעות זכו לרוב קולות, וגם אם נפלו אי אילו בדרך – זהו 'חלק מהמשחק'. והמעניין בכל זה ששום דבר לא השתנה, לא עם החלטות שלי ולא עם החלטותיהם של חברי מועצה אחרים שהעלו מיוזמתם הצעות כאלה או אחרת. כן, 'הנחת העבודה' שלי הייתה שגויה. לתומי סברתי כי החלטות נועדו לביצוע, מה גם שחלק מההחלטות שהובלתי (למשל, בנושאים של שקיפות, של שיתוף הציבור) לא היו קשות כלל לביצוע, לא דרשו אלא מעט משאבים. ומי שקוראת שורות אלו עכשיו, מהי 'הנחת העבודה' שלה?
החלטות לחוד ומציאות לחוד. פעם אחת, אין איזה שהוא לוח זמנים המחייב את הרשות המקומית לבצע את ההחלטה. וגם אם יש בתקנות איזה שהוא אזכור לכך, החלטות עירייה נועדו להישאר על בלימה, אפילו לשנים רבות. אם תבואו אל הרשות שלכן, תבדקו מה עלה עם החלטה זו או אחרת, סביר להניח שמישהו יגיב ברוח 'זה עכשיו על השולחן שלי'….. השולחן שמעלה אבק עם עוד הרבה החלטות אחרות. זה מרגיז, ויש הרבה סיבות להתרגז היות ולעתים גורסת התגובה 'כבר ביצענו', מבלי ששום שינוי התחולל. נניח למשל שנושא מאגרי הנתונים יקרים ללבכן. נניח שנושא הפרטיות, הסכנה של היעדרה, מציק לכן. אתן שמחות שמישהו מטפל בזה, אולי אף מצליחות באתר העירייה לראות שעברה החלטה בנושא זה. הרי, רציתן לדעת האם המאגרים הנמצאים בעירייה, כמו למשל רשימות תלמידים, מי שילם לטיול השנתי, ומי מקבל מהעירייה הטבות בארנונה (והרשימה ארוכה) רשומים ומנוהלים כחוק. לכך אוסיף כי על הלקונה בתחום זה עמדתי כאשר הגיע לידי דו"ח של מבקר המדינה. לא מזמן התריע מבקר המדינה על כך, כן כן, בהקשר של רשויות מקומיות, כי אין תיעוד מסודר אחר מי שנכנס למאגרי הנתונים של העירייה. בעקבות התרעתו של המבקר, מפורטת יותר במקורה, העליתי את הצעת ההחלטה שלי. ומנגד, מה שמציגה העירייה כדי להראות שהכל בסדר – פשוט איננו מספק. אומרים לכן שזה בסדר, אך אין חושפים איזה קצה חוט שיאפשר לכן להירגע, כמו, למשל, רשימת מאגרי הנתונים שנמצאים בעירייה. אז, פעם שנייה בכל הנוגע למציאות הכואבת, זיכרו כי יש החלטות שלכאורה בוצעו, ויש תקנות שחלות על העירייה – והיא פשוט מצפצפת. וכך, יש להשקיע משאבי זמן ענקיים כדי להתמודד עם כל זה. ובעיקר, צריך להקפיד על סדר עדיפויות, אחרת הולכות לאיבוד.
אז, איחולי לכל חברות המועצה החדשות, ובעצם – גם לחברי המועצה החדשים. הרבה הצלחה.