..
נוֹרתֶ'נגֵר אֶבִּי
מאת: ג'יין אוסטין
תרגום מאנגלית: אינגה מיכאלי
הוצאת תמיר/סנדיק, סדרת "אהבות"
שנת 2018
כריכה נאה ונעימה למגע – ללטף תוך קריאה.
..
איש אינו מיטיב לספר סיפור אהבה כג'יין אוסטן. לאחר קריאה בספריה, גם הציני או הצינית ביותר יטפחו בליבם אמון באהבת אמת ותשוקה לזכות בה, יחד עם הגילוי המנחם שכל דעותיהם השליליות על בני האדם, אכן נכונים. כי מי כג'יין אוסטן מיטיבה להבין ולתאר זאת טוב יותר?
בסגנונה האירוני, השנון ומלא הומור של אוסטן נחשף טבע האדם בכל מורכבותו, בכיעורו וגם ביופיו.
..
לקרוא ספר של ג'יין אוסטן זה לשבת על ספסל לבן ויפה בגן גדול ומטופח בצל עצי אגס או תפוח ומדשאות ירוקות ומטופחות ורוח קלילה מנשבת.
לקרוא את ג'יין אוסטן זה כמו לשבת על כורסת קטיפה מרופדת בצבע בורדו בחדר מרוהט בסגנון בריטי מוקפד וכלי פורצלן נאים על השולחן והתה ממתין בספל נאה עם צלוחית נאה של עוגיות.
ספריה הם בין הבודדים שאני יכולה לקרוא שוב ושוב וגם להיות מופתעת בכל פעם מחדש ממשפט כלשהו, מאמירה מסויימת וליהנות.
בין אם זה תרגום שונה ובין אם זהו אותו ספר עצמו..
אני מעיינת לחפש משהו ומוצאת עצמי נסחפת, כי בין גיבורי ספריה נמצאים גם המילים, הדיאלוגים.
"נורת'נגר אבי" הוא סיפרה הראשון של ג'ין אוסטן, אך האחרון שבהם שפורסם.
בעיני הוא מקסים ונהדר במיוחד.
קדם לו תרגום אחר של הספר ע"י טלה בר ובו הוא נקרא "מנזר נורת'נגר". (- abbey אֶבִּי – מנזר)
גיבורת הספר היא קתרין, שכילדה היתה מין תום בוי והנה צמחה להיות נערה יפה, עדינה ומקסימה שמוצאת חן בעיני כל רואיה ומכריה.
בילדותה העדיפה קתרין משחקי קריקט על בובות, ואם קטפה פרחים היה זה רק כמעשה קונדס ולא על מנת לקשט שערותיה או לאגוד לזר נאה.
היא "היתה קולנית ופראית, שנאה להיות מרותקת לביתה, תיעבה ניקיון, ויותר מכל דבר בעולם אהבה להתגלגל במורד מדרון הדשא שמאחורי הבית"
מגיל חמש עשרה והלאה השתפרה קתרין מאוד, נימוסיה התעדנו וכן התנהגותה ומראה פניה, עד כי אמה אמרה עליה "שהיא כמעט יפה" שזוהי מחמאה נפלאה ומרגשת לילדה כמו קתרין.
ואיך הפכה קתרין לגיבורת ספר?
היא עבדה על זה.. "מגיל חמש עשרה עד שבע עשרה התאמנה בחריצות להפוך לגיבורה"
איך? בכך שקראה ספרים רבים שגיבורות צריכות לקרוא ושיננה לעצמה ציטוטים שימושיים כדי שיהיו לה זמינים בעת הצורך..היא מרבה לקרוא במיוחד ספרי אימה ומתח ושם לומדת היא את מושגיה על העולם, על החיים, על גיבורות ועל סכנות.
והיא תהיה גיבורה כי "אם עלמה צעירה נועדה להיות גיבורה..קרה יקרה בדרכה גיבור".
כשהיא בת שבע עשרה כבר, מוזמנת קתרין הצעירה לנופש בעיר באת' ע"י האדון והגברת אלן שכניה החביבים, זוג ערירי טוב לב ועשיר שלוקח אותה תחת חסותו לנופש.
באחד הנשפים היא מכירה צעיר נאה ושנון, את מר טילני, המוצא חן בעיניה.
הם דנים ביניהם על ספרות – האם גברים קוראים ספרים ואילו ספרים?
על יכולותיהן של נשים,
על אהבות..
דיאלוגים מקסימים ושנונים.
בבאת' מכירה קתרין את איזבלה ת'ורפ, נערה עשירה, ריקנית ויהירה המעוניינת באחיה של קתרין והן נעשות חברות קרובות.
היא מכירה את אחיה של איזבלה המחזר אחריה.
היא מכירה את הגברת ת'ורפ שהגברת אלן שמחה לגלות "כי איכות התחרה על מעיל הפרווה של גברת ת'ורפ נופלת בהרבה מזו שקישטה את המעיל שלה עצמה" (ע' 30)
קתרין הצעירה, הטובה והתמימה לומדת לאט לאט את האמת על קשרי חברה.
לומדת להבחין בין הטוב והרע, בין הנכון לשגוי.
בין הספרים שקראה למציאות.
קתרין מתאהבת.
סגנונה המיוחד של ג'יין אוסטן הוא עונג אמיתי. היא כותבת באירוניה ובהבנה דקה ומדויקת לנפש גיבוריה.
ביקורת על החברה הגבוהה הצבועה והיהירה והנהנתנית.
חיבה לנערות יפות וטיפשות בעיקר אם הן טובות לב, כמו קתרין.
"יתרונותיה של הטיפשות הטבעית אצל נערה יפה כבר תוארו בקולמוסה של סופרת אחות" (ע' 123). פה היא מזכירה את הסופרת פרנסס ברני שחיברה את ססיליה וקמילה, ספרים בהם דנים הגיבורים בספר.
כי להיות מעט טיפשה זה טוב אם רוצים להתקבל בחברה: "כשאנשים רוצים ליצור קשרים, חייבת להיות מידה מסוימת של בורות. דעה מלומדת מידי תכשיל את היכולת להקשיב בסבלנות לרהבתנותם של האחרים". (ע' 123).
קראו והשכילו.
..
ג'יין אוסטן (1775-1817) החלה לכתוב מגיל שתים עשרה מערכונים וסיפורים קצרים להנאת בני משפחתה.
מבין ספריה המוכרים והאהובים:
גאווה ודעה קדומה
תבונה ורגישות
אמה
פארק מנספילד.
