כשהחברים הנורווגים שלי הציעו לבוא לבקר אותי בחופש הגדול , אמרתי : ״התבלבלתם . תבואו בחורף תרגישו -מה-זה-קיץ. ״ איכשהו הם שמעו לעצתי וקראו לי לבוא לבקר אותם שם. לשמע התוכניות שלי לעשות את מסלול ברגן-אוסלו ובחזרה צייצה אירה בחשש: ״אבל גשום שם כל הזמן״ .את שאגות השמחה שלי שמעו עד דלפק הביטחון בנתב״ג. ״ארזת לבד״? 
הטיסה עברה בשלום . למרות שאבא הקפיד לספר לי כמה שעות לפני העליה למטוס על אסון ילדי אוסלו והפקידה במשרד החלפת הכספים בדיוטי פרי טעתה בספירה בכמעט 1000 ש״ח (ובאופן מקרי לחלוטין ספרתי את הכסף בזמן) וגם שהושיבו אותי לא בכיסא שביקשתי, סה״כ לא היו לי תלונות . החברה שלי ל לשורה בקופסה היתה אישה מבוגרת שמוצאה במקור מאיסטנבול ושנידבה לי מתכונים עות'מאנים מסעירים תוך כדי לעיסת הכריך הקמצני של ארקיע . יצאתי עם שלל עסיסי בדמות מתכון אחד לבורקס אורגינל -בשמן לא במרגרינה . וריבת שושנים שניתן לייצר משיח ספציפי אחד בלבד -״למביני עניין ״. בדרך עברנו על כמה מהלוקיישנים של משחקי הכס , או שלפחות הזכירו איזה פרק או שניים. חצי מהקהל במטוס מהמר שג׳ון סנוw יכרע ברך בסוף . בינתיים Ira מתייבשת בחוץ בגלל עיכוב של שעה בטיסה.
נחיתת לילה . אוסלו רחוצה ומסורקת לאחר הגשמים 
בוקר בשכונה נורדית . לא ברור באיזו שעה מתעוררים כאן. את הקפה השחור של הבוקר שתיתי בכוס של בירה , אחרי שהשלמנו בלילה של אתמול פסיק קטן מהסיפורים שהתווספו מאז הפגישה האחרונה בפריז על צלחת מרק דגים. כמה מילים על שגרה נורווגית : הנריק קנה לא מזמן את כלי השייט שחלם עליו מאז הצופים. לקנות בשר משוודיה יותר זול . שעתיים מכאן ואת מיליונרית . אם עולים למרפסת בקומה השלישית אפשר לראות קצה של פיורד . הילד הקטן של הנריק ואירה ( 14) מאזין לתקליטים בקומה השניה . Ira היא אחות ( ואחותי בנפש) במקצועה ואמנית צלמת חדה. הבאתי לה קילו קפה שחור ועוגיות של ״ספתה״ , רק ככה אפשר לתכנן את הנסיעה של 7 שעות ברכבת שאנחנו מתכננות למחר. 
את החבורה הנורווגית שלי פגשתי באנגליה בשנות ה-90 במסגרת תוכנית חילופי סטודנטים באנגליה. למדתי מהבריטים על ״הוורקינק קלאס״ באמנות ומהנורווגים -ש ״בשעה שאת מצלמת את לא רואה בעצם כלום- אז למה שלא נקפוץ לפאב״? . הלוור היה ונותר פריק של מצלמות בפורמטים ענקיים (עד היום הוא מצלם בפלאטות 8/10) ומייצר את האלכוהול שלו בעצמו באותה נועזות שהוא מערבב את הכימיקלים במעבדה. אירה היא היחידה שעדיין שולחת גלויות בכתב מסולסל ושומרת שכולנו נהיה תמיד בקשר ולא משנה באיזו נקודה על המפה אתה נמצא. את החתונה הקוסמופוליטית שלה על חופו של אי בשוודיה אף אחד לא פספס. אווה היא הקול היווני שלנו והגשר בין מזרח למערב. ליסה הדנית , אחרי שפיתתה את המרצה להיסטוריה של האמנות ובדקה את הנושא לעומק הבינה שזה לא בשבילה והפכה לדולה – ״שם החיים , בתוך תהליך הלידה , לא בתוך הקופסאות השחורות שלכם״ , כך טענה . אולף , שהחברה שלו בחרה למות על פסי הרכבת , פרש לאי הכי יפה בנורווגיה למקום שאליו לא מגיעה שום מסילה. לא ברור איך הייתי שורדת את הממלכה הבריטית באותם ימים ללא אוסף המשוגעים מהצפון. הפכנו להיות המשפחה המעופפת . מאז הצטרף הדור החדש של הילדים שלנו שנלקח גם הוא בחשבון -קופסאות לגו חוצות את היבשת בתמורה למכולות עמוסות מטען של קפה שחור חזק. בתמונה : תענוג לפתוח כאן את העיתון . גם אם לא ממש מבינים את השפה . הכתובה. 
ובפרק הבא ,