תמיד אהבתי את הטיולים של שבת. המדינה שלנו מיוחדת במינה היא משלבת בתוכה לא רק אקלים שונה במרחקים של 20 ק"מ אוויריים אלה גם מכנסת בתוכה נופים שונים ויפים . זאת הייחודיות שלנו כמדינה. אנחנו ברי מזל, וצריכים להעריך את הגדולה של הטבע, שזכינו בהכל מהכל, שדות פורחים, מדבר שומם ורועם משקט, רצועות חוף מהפנטות ביופיין, פלא עולמי כמו ים המלח, יערות, הרים, מפלים באמת שלא חסר לנו. מהמקום הנמוך בעולם למקום הגבוה בעולם מבחינה רוחנית, ירושלים.
זאת אחת הסיבות שאני אוהבת לצייר נופים. הנוף הוא משו שאנחנו יכולים כמאט לגעת בו, להריח, לחוש את המים, אמנות מסוגלת להעביר את כל התחושות האלה. ציור הנופים אצלי התחיל מטיולי השבת עם המשפחה. בטיילת של יפו, בשדות, פסטיבלים כמו דרום אדום, כל אחד מהם נותן לנו איזשהו תחושה נעימה, שחרור, תאווה לעיניים. תחושת עונג וגאווה על כך שאנו חיים באחת מהמדינות היפות בעולם.
ההעדפה שלי בטיולים תמיד הייתה חוף הים, המים הוא דבר מה מאוד מרגיע, עליהם אפשר להסתכל לנצח ולהתפעל מעוצמה החבויה בהם, שלא באמת מובנת לנו עד הסוף. לפני כחצי שנה טיילתי בחוף כזה כאשר מגדלור עומד בקצו האחד. מגדלור שנותן אור גם כשהכל חשוך, מקור התקווה של הימאים בשנים עברו ועדיין סמל לזה היום. ומנגד יש את השדות הפורחים, השדה לעומת זאת מזכיר לי עבודה, שהתוצרים שלה אנחנו אוכלים ביום יום. פירות ירקות שבשבילם אנשים עובדים במשך ימים ארוכים בחום או בקור. אני מעריכה את היכולת של ישראל לגדל פלפלים בערבה, באמצע מדבר, כבר אמרתי שאנחנו מדינה מיוחדת?
אז צאו לטייל, תאהבו את ישראל דרך הרגליים כי יש כל כך הרבה מה לראות