נהדרת שאני

בחורה עם מחשב נייד

יום האישה2019

אני סך הנשים כולן.
אלו שקדמו לי, אלו שיבואו אחרי.
אני שפעת ימיהן, כאביהן, אהבותיהן, ומיניותן.
אני תמליל של רגש
בליל של ידע
רוך וקושי
שלהן
אני אני.

אתמול שוחחתי עם בני הבכור, שחף. פעם בטח תצטרך לכתוב חיבור: אישה שהשפיעה עליי.
תכתוב עליי, אמרתי לו, תראה איזו נהדרת אני.
הוא צחק. גם אני.
ואחר כך חשבתי, יש כל כך הרבה נשים בעולם, שלא מרהיבות עוז. שלא אומרות "אני נהדרת". גם אני לא אמרתי את זה קודם לכן מעולם. פתאום יצא לי, והופתעתי.
ובעצם למה לא? השתחררתי מכבלים (כאלו ואחרים) הקמתי עסק, מגדלת ילדים, חיה. ממש חיה. אז למה בעצם לא?
לאורך כל ההיסטוריה האנושית אנחנו פוגשים גברים שהצליחו, שעשו את זה, ופחות שומעים על הנשים ש"עמדו לצידם", שהצליחו יחד איתם, ושאולי בכלל בזכותן כל ההצלחה הזאת התאפשרה.
צניעות קוראים לזה. ענווה. כל בת מלך פנימה. כן…

אנחנו חיות בתקופה נהדרת. של תעוזה. של בוטות. של חן נוכח.
אנחנו נקודת הדרך שעברו אימותינו עד כאן. אלו שהיו חלוצות, בבתי הספר ברחבי העולם, בבריאת יישובים חדשים, בגילויים מדעיים. הבנות שלנו, ימשיכו אותנו הלאה.
מה ניתן להן?
הבוקר עלמא, ביתי הצעירה, בישרה לי בשמחה שהיום הוא יום האישה.
נכון, מותק, אמרתי לה, אבל שתדעי שבשבילנו כל יום הוא יום האישה, וזו זכות.
היום אנחנו חוגגות את הדרך הקשה שעברו אמותינו, ושבזכותן אנחנו חזקות, ובוטות, ובטוחות. ומזכירות לעצמנו שהדרך לא תמה, שעדיין יש נשים רבות, כאן בישראל, ובכל רחבי העולם, החוות דיכוי אלים ושיטתי, מנועות מחינוך בסיסי, ומרוויחות פחות.
תחגגו, נשים. לא בפרחים ובושם. תעמדו מול המראה, תזקרו סנטר, תבליטו חזה ותגידו לעצמכן כמה נהדרות אתן. כי אתן מנצחות.

 

שלכן,

טובי שטרובך