מתי לשתוק – על ספר הביוגרפיה של דניאל ברנבוים "חיים במוסיקה"

"אני לא כל כך אוהב לדבר על מוסיקה במונחים לא מוסיקליים", אומר דניאל ברנבוים בראיונות לתקשורת. זאת הוא אומר גם בספר שלו שמוצג כספר ביוגרפיה A Life in Music (תורגם לעברית: חיים במוזיקה, עידנים הוצאת ידיעות אחרונות(.
אך כבר בהקדמה מזהיר דניאל ברנבוים בבהירות רבה שהקורא תעב הרכילות לא ימצא כאן כלום. לא על הנישואים שלו ולא על רומנים אחרים ושום דבר פרטי. הספר באמת עוסק רק במוסיקה. בתהליכי הלימוד שלו, בחינוך המוסיקלי שקיבל בבית. הוא מקדיש רבות למוסיקאים חשובים שהכיר ושהרשימו אותו והוא למד מהם. על לימודי הנגינה אצל אביו ועל לימודי הניצוח. על הלימוד שלו באמצעות ביצוע יצירות אלה ואחרות והמעברים בין תזמורות. איך הוא ירש את גיאורט שולטי, איך הוא עבד בהכנות לפתיחת האופרה החדשה של פריז ולמה התעייף מלעבוד באמריקה.
תזמורת כראי של העולם - על ספרו של דניאל ברנבוים

הספר גם מקדיש פרק נפרד לפרויקט המפורסם של "תזמורת דיוואן": איך הוא נולד ועל הרשמים והחוויות שקשורים בו.
בולטת האמונה הגדולה של ברנבוים שמוסיקה זה דבר רציני. בלי להיות אגרסיבי, הוא מביע את דעתו הנחרצת שהמלחינים הגדולים לא כתבו מוסיקה נהדרת כל כך רק כדי שתהיה לנו להזדמנות "לנוח" כשאנו שומעים אותה בתור מוסיקת רקע.
הוא מאמין בכל לבו שמוסיקה היא העולם כולו בזעיר אנפין, שערבים ויהודים שמנגנים ביחד בתזמורת לומדים להקשיב יותר זה לזה, בכל הרמות; שהתזמורת היא ראי הדמוקרטיה: "כאן אתה לומד מתי אתה צריך להוביל, מתי אתה צריך לעקוב ומתי אתה צריך לשתוק", הוא אומר.

Daniel Barenboim, Alife in Music, Weidenfeld & Nicolson, 1991.
על ספרי מקור של מירי ליטווק www.mirielitvak.com
על ספרי ביוגרפיה וסיפורי חיים מאת מירי ליטווק – סופרת זיכרונות www.alife.co.il
חשפו אותנו בפייסבוק: מירי ליטווק – סופרת זיכרונות
אוניגין שאהב את סבתא קלרה – מירי ליטווק

מירי ליטווק - סופרת זכרונות
סופרת ומתרגמת, מחברת ספרי ביוגרפיות, זיכרונות, הנצחה וספרי משפחה. כלת פרס היצירה מטעם ראש הממשלה. ספרים: "רוסיות ישנות עירומות" פועלים; "שמש מאחורי הגב" ו"געגועים לחושך" הקיבוץ המאוחד. על היצירה הספרותית באתר: www.mirielitvak.com על כתיבת ספרי ביוגרפיה וסיפורי חיים באתר: www.alife.co.il תרגומים סיפורת ושירה. "אנחנו" מאת יבגני זאמיאטין (רומן, הוצאת בבל), "בוריס פַּסְטֶרְנַק", "מארינה צְווֶטאייֶבה", "אנה אחמטובה", "אלכסנדר בלוק", (הוצאת גוונים). למדה תיאטרון באוניברסיטת תל אבי ובאוניברסיטת סורבון בפריז.