מתי כדאי לעזוב קשר?

לקשרים פתולוגיים ישנם מספר אפיונים בולטים. לא כל האפיונים חייבים להתקיים כדי לקבל החלטה משמעותית: לעזוב או להסתגל. מידת היכולת לשאת לו אחד מהאיפיונים המתוארים קשה ביותר. אין טעם לחכות ולאבד שנות חיים. החליטו, קבלו עזרה ועשו. יום אחד לא תבינו מה עשיתם עם אותו אדם.

מתי כדאי לעזוב קשר זוגי – אפיונים טיפוסיים / אביבה פרידמן

לקשרים פתולוגיים ישנם מספר אפיונים בולטים. לא כל האפיונים חייבים להתקיים כדי לקבל החלטה משמעותית: לעזוב או להסתגל.

ניתוק מחברים ובני משפחה – זה אלף בית, של קשר חולה. ביקורות מתמידות ללא הרף על כל אדם שעשוי לתת מבט אחר על הנעשה בקשר. מריבות מרות או ביצוע פרובוקציות כדי ליצור נתקים משפחתיים. בקורת לעגנית וארסית כלפי חברים שעם הזמן הופכת לאיסור להיפגש עמהם ולדבר איתם. ללא מקורות תמיכה בן הזוג, נשלט לחלוטין.

סקפטיות הרסנית – "אני יודע מי את/ה לעולם לא תשתנה/י." " אין טעם לדבר כי ממילא אנשים לא משתנים ואת/ה בפרט". בכך נגוזות הציפיות לשינוי וצמיחה אישית וזוגית. לעיתים בגלל הראיה הסקפטית, כל הצלחה אובייקטיבית או קידום, מתורצים כמזל של בן הזג, רצון של המעביד לנצל את בן הזוג הטיפש ועוד.

התקפי זעם – התנהגות כרונית בה מבטא בן הזוג את אי שביעות רצונו מכך שדברים אינם מתנהלים לפי תפיסת עולמו וצרכיו. זהו ניסיון ברוטאלי להכניע את בן הזוג. הבעיה נהיית סבוכה, כאשר הצד המותקף מתחיל לתרץ או להרגיש אשמה, כלפי התוקף:" לא הייתי צריך לדבר איתה בבוקר על זה, הקימה קשה לה…" ובכך הוא נותן אישור לתקפן, להמשיך.

ראיית "שחור – לבן" מענישה – של בן הזוג כאשר עולה לדיון או ריב נושא שאינו נוח לו. "אז אם את מבקשת ממני את הבקשה הזו, אני לא מתאים להיות בכלל אבא ".

נשק יום הדין – כאשר כל ריב נגמר בזריקת איום על פרוד או סילוק מהקשר או מהבית. בהתחלה בן הזוג המאוים הופך לאדם מפוחד ונשלט, אך אם בן הזוג או אתם נשארים בגלל פחד, על פחד לבסוף מתגברים.

צדקנות אכזרית – ביקורת צינית מתמשכת על כל מעשה של בן/בת הזוג. תחושה קשה ומתמשכת של Not good enough . הקטע האכזרי הוא שהתלונה אובייקטיבית נכונה :"למה לא אמרת שלא שלחת את המכתב, אי אפשר לסמוך עלייך בשום דבר, תמיד." אכן זה באמת לא בסדר, וקשה להתמודד עם תשובה של: "שכחתי, אשלח מחר". אין דבר כזה אצל צדקן אכזר.

אני השמש – העולם חג סביבו באופן קבוע. אין שום משמעות לרגשות , בקשות או מחשבות של בן הזוג האחר. דבר אינו יותר חשוב ממילוי רצונותיו. האכזבה שהוא/היא מביעים על אי מילוי רצונם היא חסרת פרופורציה לאירוע שהתרחש. פן נוסף של התנהגות זו הוא הטיה קבועה של השיחה, לנתיב בו שוב ידובר רק על "שמש" הקשר, תוך התעלמות מוחלטת מכך שאת/ה יזמתם את השיחה.

צביעות – אין מקום לטבעיות או חשיפת רגשות אמתיים הדדים, אלא העמדת פנים של השתתפות מזויפת בכאב, צער או אכזבה של בן הזוג . ציפייה מייגעת לנחם עד אין קץ, להביע אמפטיה בכל מצב למעשי בן הזוג ההרסני. ניסיון להצגת פן אחר של ההתרחשות, עלול לקבל תגובות מדחייה מוחלטת ועד התקף זעם.

אביבה פרידמן- מטפלת משפחתית
דוקטורנטית ל- Coaching Psychology באנ' מידלסקס בלונדון. זהו תחום אקדמי ומחקרי המשלב את הידע מתחומי הפסיכולוגיה המסורתית יחד עם הכלים האפקטיביים והגישה החיובית של עולם האימון. בבלוג תמצאו סיפורי מקרה ותובנות מעולם ה Coaching Psychology. טיפול או ייעוץ בשיטה זו אינו מיועד לאוכלוסיית בריאות הנפש.