מתוק לו, מתוק לא

ממתקים. איך אף אחד לא סיפר לנו שהם יהיו כל כך דומיננטיים בחיי הילדים שלנו? אמנם היום ההורים מודעים יותר ועדיין, תראו לי הורה שמצליח לעמוד איתן מול בקשות חוזרות ונשנות לסוכר מעובד על צורותיו השונות

ממתקים. איך אף אחד לא סיפר לנו שהם יהיו כל כך דומיננטיים בחיי הילדים שלנו? הם אולי מספקים אנרגיה לילדים אבל הם סוחטים כמויות של אנרגיה מאתנו, ההורים. הדיונים, הויכוחים, המגבלות, הכמויות, העיתויים.
ממתקים הם הרעה החולה של תזונת הילדים. זה לא חדש, אבל היום ההורים מודעים יותר ומקפידים יותר ועדיין, תראו לי הורה שמצליח לעמוד איתן מול בקשות חוזרות ונשנות לסוכר מעובד על צורותיו השונות. אינספור מינימרקטים, פיצוציות ודוכנים צבעוניים בקניונים מציעים את מרכולתם המגוונת והמסוכרת לילדים שלא יודעים דחיית סיפוקים מהי, ולהורים שרוצים שקט תעשייתי ומצפון נקי מרגשי אשמה.
נשים בצד את ההוצאה העצומה המצטברת על החולי הזה, שנראית כמו כמה שקלים בודדים מדי יום, אבל מצטברת – תעשו חשבון בעצמכם – למאות שקלים בחודש, ונתמקד באלמנט הבריאותי וגם הרגשי-חברתי.
אם חושפים תינוק לממתקים בשלב מוקדם מדי, הוא מתרגל לצרוך אותם כחלק מהתפריט היומי ולרצות אותם, במקום אוכל מזין, כשהוא רעב. אם אוסרים עליו לגעת בממתקים, עושים נזק כפול: האחד, חברתי, כי כל סביבתו צורכת ממתקים ורק לו אסור. הרגשה איומה ומבודדת. השני, רגשי, כי הופכים את הממתק לאטרקטיבי עוד יותר ממה שהוא, והילד מפתח אליו כמיהה אינסופית ומעריך אותו יתר על המידה.
וכאילו לא די בדילמה, לכו תתמודדו עם המוקשים העיקריים שבדרך:

1. הגן – באופן אבסורדי זה המקום בו הילד עשוי להחשף לראשונה לעולם המתוקים הקסום והמפתה. אם עד עכשיו האכלתם אותו ביוגורט ביו-טבעי לבן, הרי שבגן הוא ייחשף לראשונה למעדן = סוכר וחומרים תעשייתיים נוספים בתחפושת בריאה של מוצר חלב. אם עד כה הסתפקתם בפריכית אורז קלילה, הרי שבגן הוא ייחשף לראשונה לביסקוויט. אני קוראת לו "ביסקוויט הנחמה", כי הוא ניתן בדרך כלל לתינוקות בוכים או מצוברחים.
המלצה אישית:
* בגנים פרטיים אפשר לבקש להחליף את המעדנים ביוגורטים.
* לעולם אל תנחמו את הילד שלכם עם ממתקים. זה קיצור דרך שהופך צריכה של מתוקים להתניה רגשית שיהיה לו קשה מאוד להפטר ממנה כל החיים. בקשו מהגננת בתחילת השנה שאם הוא בוכה או מצוברח, שלא תיתן לו ביסקוויט, אלא חיבוק. זה מה שהוא באמת צריך.
כנ"ל במקרה של "ביסקוויט פרס". אף פעם אל תציעו ממתק בתור פרס או הבטחה עבור משהו שאתם רוצים שהילד שלכם יעשה. אתם מעלים את ערך הממתק בעיניו והופכים אותו לנחשק יותר. בקשו גם מהגננת להקפיד על זה ולמצוא דרכים אחרות להשיג שיתוף פעולה.

2. חברים – כשבאים חברים או כשמתארחים אצלכם נהוג לכבד בחטיפים ומתוקים. נהוג, אבל לא חובה. אפשר לחתוך להם פירות ולהגיש צלחת צבעונית ומפתה. תתפלאו, הם יאהבו את זה מאוד. אפשר להסתפק בחטיפים עדינים יותר כמו בייגלה או פריכיות קינמון. אפשר גם מתוקים הארד-קור, ברור, אבל המפתח הוא המינון וכשהמפגשים החברתיים הם יומיומיים גם צריכת הממתקים היא יומיומית.

3. סבים וסבתות – אחת ההנאות הגדולות של הדור הישן היא להציף את הילד בממתקים. דרך עתיקה להביע חיבה ואהבה. זה בסדר גמור, אבל גם כאן צריך לשים גבול. אפילו אם מגיעים לסבא וסבתא אחת לשבוע/שבועיים, אין צורך שהילד יפרוק כל עול ויאבד שליטה בין כמויות לא הגיוניות של סוכר מעובד. זה יהפוך אותו ל"היפר" לכמה שעות ואז תיפול עליו עייפות קיצונית, ובאופן כללי חשוב שגם הוא ידע לשמור על מידתיות. עמדו על זה ואל תוותרו. הסבירו לדור הישן שזה לטובת הילד ושאין לכם ספק שגם הם רוצים בטובתו. גם אם לא יבינו או לא יסכימו, העיקר שיכבדו.

4. ימי הולדת – ארוע מועד לפורענות, אבל גם בימי הולדת אפשר לא להסחף. איך? ראשית, לא להגיע רעבים מדי מלכתחילה ואז הכמויות שהקטן יצרוך יפחתו אוטומטית.שנית, אם מוגשים גם מאכלים בריאים יותר, הציעו לילד להתחיל מהם. כריך, חצי פיתה עם משהו, כמה ירקות. לא בכוח, בכל זאת – לא כל יום יומולדת, אבל איפה שאפשר למתן – למתן.

ולקינוח, ההתנהלות החכמה נמצאת איפשהו באמצע: כל עוד התינוק שלכם לא יודע מה זה ממתק ולא מבקש אותו, אל תציעו. בססו את התפריט היומי שלו על אוכל מזין, מגוון, טעים, עם כמה שפחות סוכר וקמח לבן. הילד יתרגל לתזונה מאוזנת וגם מגוונת, כך גם לא יהפוך למבוגר בררן באוכל, וגם יפתח אהבה של ממש לאוכל בריא.
כשהוא כבר נחשף לעולם הממתקים אל תהפכו אותם ל"אסורים", אלא למוגבלים.
ביצת הפתעה? אין בעיה, חמוד. בבקשה. עוד אחת? מספיק אחת, חמוד. בוא נשמור את השנייה למחר.
חשוב לציין את הסיבה ולעמוד מאחוריה. לבחירתכם:
– זה לא בריא לאכול הרבה ממתקים
–  הרבה ממתקים עושים כאב בטן (זו לא קלישאה, כמות גדולה של סוכר בזמן קצר אכן גורמת לתסיסה יתרה במעיים ולהרבה גזים).
– חשוב לאכול קצת מכל דבר ולא להגזים בכלום (לדוגמא, נכון שאנחנו לא אוכלים ארבע חביתות בבת אחת? שלושה יוגורטים בזה אחר זה? חמש עגבניות?)

שיהיה לכולנו מתוק בלב. זה הכי חשוב.

* חשוב לי לציין: הנ"ל לא מהווה ייעוץ מקצועי, רפואי או תזונתי אלא מבוסס על ניסיוני האישי והמוצלח בלבד, לכן אני שמחה להמליץ עליו גם להורים אחרים.
ואזהרה אחרונה לקראת ט"ו בשבט: פירות יבשים מכילים כמויות סוכר גדולות, חלקם גם צבעי מאכל וכולם מיובשים בתהליך כימי שחשוב לברר עליו לפני שמכניסים את מטעמי החג לפה. ואם אתם כבר עושים את זה – לא ישר לפה!
לרחוץ אותם היטב כדי להפחית את הנזק.