היא ניצחה הכל

אז עוד גרתי בדירה שכורה בתל אביב ועבדתי בהייטק. כל היום טיפלתי בקוד ובערב עם מיטה מאולתרת של מזרון על השולחן בסלון, קיבלתי מטופלים. הייתי בתחילת הדרך שלי כמטפלת. למדתי רייקי והחלטתי שאני הולכת לרפא את כל העולם ואשתו. אז התחלתי עם אשתו. העולם המתין בחוץ בסבלנות. נפתחה הדלת והיא עמדה שם, היא רוצה להיות אמא. ניסו הזרעות והפריות וכלום וכבר נמאס לה ״אני עושה גם דיקור וניסיתי ועשיתי ושוב ניסיתי והריתי והפלתי״. אוקיי. אני יושבת, מקשיבה לה, מה אני יודעת? אין לי ילדים, אף פעם לא ניסיתי להרות, איך אני אעזור לה בדיוק?

עוד שבוע עובר, טיפול ועוד טיפול, מדברות, מקשיבות, אני מתבוננת בה ולומדת אותה אט אט. בקולה היא מדברת את רצונה להיות אמא והגוף בשלו. הוא פחות בענין, מתנגד ואנחנו לא מבינות למה. אם היא כ״כ רוצה, למה אתה לא משתף פעולה יא מבאס? למה? אני זוכרת שזה חירפן אותי. בתור מהנדסת תוכנה הורגלתי לחשוב אנליטית, סיבה ותוצאה ובכלל להתנהל מהראש, כל הזמן לחפש הגיון ומה לעשות, לא תמיד יש. כי הגוף זוכר. הוא זוכר ומדבר אבל אנחנו לא תמיד מקשיבים. אז שיחררתי. אפשרתי לגוף שלה לדבר אלי ובכל טיפול הוא גילה לי עוד ועוד סודות. וגם היא. היא סיפרה על מערכת יחסים לא הכי בריאה עם אמא שלה, על אחותה שבחרה לא להביא ילדים לעולם בדיוק מהמקום הזה. לאט לאט פיסות מהפאזל התחילו להתחבר.

רייקי זו אנרגיה עוצמתית שמביאה הבנות ותובנות מהתת מודע למודע שלנו ואצל ר׳ באותו יום היא הציפה טראומה. טראומה שמלווה אותה מהילדות. לא נמצאת שם תמיד במחשבות, אבל כזו שהגוף זוכר טוב טוב ונועל הרמטית בכספת משוכללת. אצלה הכספת היתה מאוחסנת שנים במערכת הרבייה. תחשבו על כספת כבדה שיושבת לכם בתוך הבטן, שומרת סודות ובכל פעם שאתם פותחים אותה, זה רק כדי לדחוף לשם עוד ועוד דברים לא נעימים שקשה להתמודד איתם. באותו טיפול הכספת של ר׳ התפוצצה. שמתי את הידיים שלי על הבטן התחתונה שלה והרגשתי כאב של רסיסי זכוכית שעוברים לי דרך הידיים. הרגשתי שמשהו שם נפרץ וצועק לצאת החוצה, אז עזרנו לו, שלושתנו יחד – ר׳, אני והרייקי. ניקינו הכל החוצה אנרגטית ואפשרנו לאנרגיות החכמות של הרייקי למלא את אותו חלל שנפער בבטן של ר׳ באהבה ובחום, באור ובמוכנות לקבל אליו חיים חדשים.

זמן מה אחרי אותו טיפול ר׳ הרתה. שמחה גדולה ואז שוב עצב. ההריון הופסק בשבוע 23 בשל חשש למום אצל העובר. ואז עוד בשורה – ר׳ אובחנה בסרטן שד. בחיים לא ראיתי אישה כ״כ נחושה להיות אמא. היא התייצבה כמו פנתרה כל בוקר בעבודה, בטיפולי כימותרפיה והמשיכה קדימה כאילו כלום. לא ראתה בעיניים. ראתה רק את עצמה נלחמת להבריא בכל מחיר ולהביא ילדים אל העולם. היא עברה דרך קשה, מלאת אתגרים ומכשולים לצד שמחות קטנות ובסוף הפכה גם לאמא מאושרת.
כי בחייאת, מישהו מסוגל עלינו נשים?

הפוסט הזה מוקדש לך ר׳.
אישה אמיצה שניצחה את המחלה הארורה הזו. אישה שהלכה עם הלב שלה והראתה לי שכנגד כל הסיכויים אפשר להפוך אמא ל-2 אפרוחים מתוקים גם אם הם לא מבטנך ורחמך. תודה לך שהראית לי דרך מה היא והפכת אותי למטפלת טובה יותר. תודה שהסכמת שאפרסם את הסיפור הכ״כ מעורר השראה שלך להתמודדות עם נושאים חשובים שכאלה. גילוי לב, היום כשר׳ ואני שוחחנו על הסיפור, זה החזיר אותי 7 שנים אחורה והוצפתי דמעות, דמעות של אושר על הזכות והיכולת להיות חלק מדרך מופלאה.

Photo by Julie Johnson on Unsplash

הפוסט התחיל משורה בשיר. שיר ושמו ״אישה שלי״. שמעתי אותו היום וידעתי מה אני רוצה לספר. אז תודה לאלון עדר על ההשראה ולכן נשים יקרות על הקריאה. זכרו שכולנו יחידות ומיוחדות, ראויות ואהובות ואין אף אחת כמונו בעולם כולו  And don't you dare forget it
בפוסט הבא מבטיחה להגניב שיר מקורי שלי לסיום, יש למה לחכות.
שלכן,
אשרת
מטפלת הוליסטית ומנחת סדנאות רייקי ומודעות

קפצו להגיד שלום כשאתן בסביבה – בפייסבוק, באינסטגרם או ברמת גן

[youtube auobHNq5EXE nolink]

אלון עדר והלהקה
מילים ולחן: אלון עדר
יוצר מאוד מוכשר שאני מחבבת ומעריכה, תפוח שנפל הכי קרוב לעץ שרק אפשר. נפלאות הגנטיקה.
הבן של מיקי קם האגדית ויהודה עדר המופלא.