"השיר של איזי ברדלי" מאת קריס בריי , בהוצאת סנדיק ספרים , 412 עמ'
רבות עוד ייכתב על הספר המופלא הזה, אשר לשמחתנו תורגם לעברית בכשרונו העשיר והמדוייק של שי סנדיק.
משפחת ברדלי היא משפחה מורמונית החיה באנגליה. אבי המשפחה הוא בישוף הקהילה בעירו ובסך הכל הם משפחה רגילה בת זמננו. האם, ש"חזרה בתשובה" והפכה מורמונית בעקבות אהבתה לאב, וארבעה ילדים – החל בציפורה, המתבגרת הנאלצת להתמודד עם בעיות של בנות גילה כבכל מקום בעולם, אולם עליה חלים איסורים רבים של צניעות ומוסר הנובעים מהחוקים הנוקשים של הדת המורמונית. אחריה אחיה אלמה (נשמע כמו עלמה), גם הוא מתבגר וחובב כדורגל, אחיו הקטן יותר – ג'ייקוב בן ה-7 הוא ילד נבון ומאמין ואחותם הקטנה בת הארבע – איזי (איזבל).
המשפחה חווה טרגדיה קשה וכל אחד מתמודד איתה בדרכו.
אני בוחרת הפעם להתמקד באלמה, בן העשרה שמאד התחבב עליי.
אלמה, (הקרוי על שם אחת הדמויות בהיסטוריה של המורמונים) כאמור חובב מושבע של כדורגל ושאיפתו הגדולה להיות שחקן בקבוצה . לאחר ששיחק תקופה מסויימת בקבוצה שכונתית, הגיעה השעה להיבחן למועדון כדורגל מתקדם יותר. כאן הטיל האב וטו וסירב לאשר לו את המשך לימודי הכדורגל בטענה שזה נוגד את צווי המורמונים, בהיותו שעשוע חסר תוחלת ויקר.
אלמה, כמו כל בני גילו המורמוניוהם מיועד לצאת בגיל 18 לשליחות מיסיונרית בת שנתיים מטעם הקהילה , על מנת להפיץ את הדת המורומינית ברחבי העולם. זהו ייעודו של כל מורמוני צעיר והוא אומר להתכונן לשליחות הזאת כל ימי נעוריו – לחסוך כסף מעבודות שונות, ללמוד לחיות בגפו (ולשם כך עליו להשתלם בהלכות בישול, אפיה, כביסה וכד'). רק לאחר תום השליחות בת השנתיים יוכל לשוב לקהילה שלו ולהקים משפחה.
אלמה, הוא סוג של מרדן. הוא לא אוהב את שמו, הוא לא בטוח שהוא רוצה בכלל לצאת לשליחות והוא לא ממש מאמין בכל הדברים שהוריו , ובעיקר אביו, מנסים להטמיע בו בנושא קדושת המשפחה, כנות, מסירות, עזרה הדדית, התנדבות וכד' ומנסה להתחמק מהמטלות הנכפות עליו. בקיצור, הוא מזכיר לי רבים מבנינו שלנו….
ביסודו הוא ילד טוב ואפילו חרוץ ואמיץ, אך הוא לא מתלהב (בלשון המעטה) מהפעילות המשפחתית הדתית המתנהלת בביתם ובקהילה. הוא מסתבך בשקרים, במכות ובעימותים עם נערים בוגרים יותר, ובקושי מצליח לצאת מזה…
כמו שציינתי, אלמה הוא נער ככל הנערים. לו היה חי בסביבה ובחברה אחרת לא היה שונה ממרבית חבריו. אלא שהוא חי בחברה ייחודית והיותו של אביו בישוף הקהילה עוד מגביר את הלחץ המופעל עליו בקרב המשפחה , וממנה הוא מנסה להיחלץ.
לאלמה יש חוש הומור מעולה והוא מעורר אהדה רבה למרות התנהגותו הילדותית והאגואיסטית.
הצוהר שנפתח לנו בספר הנהדר הזה לחייהם של המורמונים מרתק וייחודי. הכותבת , היא מורמונית לשעבר , אך היא אינה שופטת את מנהגי הדת הזו אלא מתארת אותם בעדינות וללא כחל ושרק.
האמת? אני מקנאה במי שטרם קרא את הספר.