אחד ממשפטי הפתיחה הכי זכירים והכי מצוטטים אבר,
כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו אך האומללות, אומללות כל אחת בדרכה
מופיע בפתיחת הרומן האהוב עלי, אנה קארנינה שכתב לב טולסטוי.
אנה קארנינה הוא רומן מושלם ואני אוהבת לחזור ולקרוא בו שוב ושוב ושוב.
לקרוא לספר כל המשפחות המאושרות , זאת בחירה מודעת לעצמה!
הרי כמעט כל קוראת וקורא מכירים את המשפט הזה, יודעים שהוא נחשב לאחד הרומנים הגדולים שנכתבו (אם לא ה-), וכולנו יודעים שאין באמת דבר כזה משפחות מאושרות.
ולכן למרות ציור העטיפה הנאיבי של תפוזים כתומים ועסיסיים ופריחת הדרים לבנה, ברור לנו, שאם שם כזה של ספר, שמח לא יהיה פה.
הספר של אן פאצ'ט ,שבשפת המקור נקרא COMMONWEALTH ,
נפתח במסיבת ההטבלה לפראני, ביתם השנייה של בוורלי ופיקס. המסיבה מתרחשת בביתם בקליפורניה.
במהלך המסיבה בוורלי היפיפיה, סוחטת עשרות תפוזים למיץ טבעי, ומוהלת אותם באלכוהול וקרח.
בין סחיטת תפוז להחלפת חיתול, בוורלי מספיקה לנשק את ברט קאזינס, אחד האורחים שעובד עם בעלה השוטר.
הנשיקה מתפתחת לרומן ממושך, שבמהלכו הם מפרקים את משפחות המוצא שלהם ומשאירים אחריהם שובל של לבבות שבורים ומיוסרים.
בוורלי וקאזינס מתחתנים ועוזבים את קליפורניה עם שתי בנותיה.
ארבעת ילדיו של ברט (שני בנים ושתי בנות) מגיעים לביקורים ארוכים למשך כל חודשי חופשת הקיץ.
במהלך הקיצים ששת הילדים חיים באותו בית ומנהלים אורח חיים חופשי, כשהדבר העיקרי שמאחד ביניהם הוא התיעוב והשנאה היוקדת להוריהם שגרמו לשבר של חייהם.
בכתיבה מצחיקה ומרגשת אן פאצ'ט מתארת את השריטות והמכאובים של הילדים והוריהם לאורך חמישים שנה,
את היחסים המורכבים בין האחים הביולוגיים לאחים החורגים
ואת היחסים הסבוכים בין מבוגרים שמגדלים ילדים לא שלהם.
ממש בקטנה חייבת לציין, שבעלילה מסתתר סיפור בתוך סיפור שמתחבר לשם הספר, אבל פה אני עוצרת מחשש לספוילר.
גמעתי את הספר בסופשבוע חורפי אחד ואני ממליצה עליו בחום.
כל המשפחות המאושרות, אן פאצ’ט
מאנגלית, עידית שורר
הוצאת עם עובד- עין טובה, 2019