
השעה 17:30 וכמו בכל שבוע, הן הגיעו גם היום אחרי יום עבודה. שמחות להיפגש , מתארגנות משוחחות שותות קפה חם, משתפות בחדווה חוויות שחוו יחד עם הילדים במעון היום בו הן עובדות והאימהות מקשיבות נהנות מההזדמנות לקחת חלק בתהליך למידה משותף להן ולמחנכות/מטפלות במעונות היום. סימני העייפות מיום העבודה הארוך כאילו ונעלמו, הן מגיעות חדורות מוטיבציה להיות שותפות לדרך, להיות חלק מהמהפכה בחינוך בגיל הרך. באולם הגדול כורסאות נעימות ומרווחות כיאה לכל מחנכת ואימא שמגיעה ומקדישה מזמנה ללמידה, על כל כורסה מונחת חוברת מפורטת שמדברת את השפה החדשה, את שפת האמפתיה בגיל הרך בגישת האינטליגנציה הרגשית זאת החוברת שמלווה אותנו מזה מספר מפגשים, אנחנו תכף מתחילות.
כך נראה החלום שלי- קבוצת מחנכות בגיל הרך יחד עם אימהות, מגיעות אחת לשבוע למרכז למידה מעוצב בטוב טעם, לקבל כלים להתמקצע ולהיות אוטוריטות כל אחת בתחומה. אני מדריכה, מעבירה סדנאות הרצאות יוצרת שילוב מעניין מרתק ומפרה בין האימהות לצוותים החינוכיים אחרי מספר מפגשים נוצרה הרמוניה וכולן מבינות את החשיבות ונרתמות באהבה לשילוב כוחות: מסגרת – ילד -בית לטובת הילדים, כולן מתעלמות מרעשי הרקע, הן בהוויה של עשייה.

מעל עשרים שנות עשייה בחינוך, בעיקר בגיל הרך אני מאמינה שתקשורת והקשבה הם המפתח להצלחה, טובת הילדים מעל הכול. ללוות להעצים ללמד, להעשיר בתכנים יחודיים מחנכות ומטפלות בגיל הרך ואימהות שמגיעות לקחת חלק בעשייה בלמידה, בצמיחה, זה החלום שלי.
חינוך מלידה, העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך, מכללת לוינסקי, מכללת תלפיות
צרפו אותי לשורותיכם למען עתיד הילדים, למען עתיד החינוך בגיל הרך ועזרו לי להגשים את החלום.