מס' ימים מתחילת המסע: 2

מס' ימים עד לסיום: 28

מס' מתכון מתוך ה-30: 2

היוש! מה ניש וזה?

כשהתחלתי לעבוד בקונדיטוריה הפחד הכי גדול שלי היה איך אני הולכת להסתדר עם השלומיאליות שלי במקום הענק הזה. אני הרי מכירה את עצמי, רגל וחצי בקושי, מפילה, נתקעת ונופלת.שעבדתי בגן ,הייתי חצי נופלת על ילדים שהיו מסתכלים עליי מלמטה, שאני באה לבקר את ההורים כוס הקפה תמיד נשפכת מערבוב לא נכון בדיוק שאבא סיים לשטוף את הרצפה, שאני שוטפת כלים הקערה תמיד מחליקה, פוגעת בכף שמקפיצה מזלג ישירות על הרצפה…

אז נכון שבעבודה יש סירי קרמל לוהטים, מגשים חמים שיצאו מהתנור, ועגלות כבדות שצריך להעביר ממקום למקום. אבל חשבתי שהתבגרתי. זהו. את בעבודה של גדולים. שימי לב איך את מתנהגת. תפתחי עיניים כבר! לפעמים אני בהלם מעצמי. כל כך משתדלת, כל כך נזהרת ובסוף תמיד נכוות ומקבלת מכות. לובשת חולצה ארוכה, שמה את הכפפות כמו שצריך, מזיזה לאט את העגלה. אווץ'! שוב נתקעה לי היד בין שתי עגלות במקפיא.. חמאה לוהטת ממגש טיפטפה לי לתוך השרוול, והקרמל שוב קפץ עליי.

אולי ממחר אשים לב יותר?

אז כי למרות שאני רגילה (לצערי) להכאיב לגוף ולחטוף הרבה כוויות באפיות בוקר בקונדיטוריה, היום גם הייתה תאונת מטבח קלה באגודל שכללה סכין. אווץ'. כואב.

את המתכון של היום, של המרק הזה, גיליתי בחורף האחרון בזמן שהטמפ' של התנור הייתה גבוהה מידי וירקות שרציתי לצלות, נשרפו קלות בעודם חיים. והחלטתי שבמקום לזרוק אותם, אנסה להכין מהם מרק, ומאז עפתי. ואני חופרת על המרק הזה בכל הזדמנות. ומכינה אותו באופן קבוע…

בדרך כלל, אני טוחנת אותו עם בלנדר מוט, שמעניק מרקם קרמי למרק, אבל היום הוא החליט לבגוד בי (ביי ביי בלנדר מוט) ושבק חיים, אז טחנתי במג'י מיקס, והתוצאה לא טובה כמו שאני רגילה אבל המרק עדיין טעים מאוד.

הרעיון מאוד פשוט. בחרו את הירקות האהובים עליכם, רככו בתנור על חום גבוה עד השריפה הרצויה,העבירו לסיר, כסו במים רותחים . ולטחון. המעבר בתנור נותן טעם של ירקות בתנור ולא ירקות שבושלו במים. וזה תענוג אמיתי.