מרחה את הגירושין

הם הכירו מהתקופה בה היא היתה ילדה קטנה, וכשהגיעה לגיל 18, הם התחתנו. הוא היה הגבר הראשון שלה, האהבה הראשונה, התגשמות החלומות של מישהי שבאה מעיר פיתוח קטנה שהכל בה נראה כאילו עצר מלכת והוא היה מבוסס כלכלית.  20 שנה הם היו נשואים, שנים בהם היתה סמרטוט רצפה עליו ניגב את רגליו חדשות לבקרים ויום אחד זה נמאס לה.  היא הגיעה אלי שנה כמעט לפני שהיא החליטה סופית להתגרש "באתי להתייעץ לגבי חברה" היא אמרה ואני ידעתי שהיא הגיעה בשביל עצמה. בפעם השנייה שהגיעה, ולאחר וידוי קצר ולא מפתיע לפיו היא ה"חברה" לגביה קיימנו יעוץ בשנה שחלפה, היא הישירה אלי מבט מצועף בעיניה הגדולות הירוקות  ואמרה לי: "זהו, החלטתי, אני רוצה לסיים את זה ורוצה לקבל את כל המגיע לי".

זה היה לפני מספר שנים, בתקופה בה חוק יישוב סכסוך עוד לא היה חלק מההליכים בענייני משפחה ולנו לאור דבריה היה זמן לתכנן אסטרטגית הכל. הוא היה עצמאי וקומבינטור לא קטן, אבל היא היתה "ילדה טובה" והביאה את כל החומר שנדרש על מנת להוכיח את כלל הטענות שהעלתה. כמעט שנתיים הם התנהלו בכל ערכאה קיימת,  בבית הדין הרבני הגשנו לה תביעת גירושין וכתובה. היה ברור שהוא לא ייתן לה את הגט בכזו קלות. צריך היה להניע אותו לכיוון הגט והדבר היחיד שעזר, היה להוכיח את כושר ההשתכרות הלא מדווח שלוו כשבעקבות זאת נפסקו לו מזונות אישה ומזונות ילדים גבוהים במיוחד, הוא החליט מיד שהוא מוכן להתגרש מיד.

בתקופת הסכסוך, הוא לא נח מלנסות ולגרום לה להתחרט על בחירתה לצאת לחופשי, הוא לא הפעיל עליה אלימות כלכלית, הפיץ עליה שמועות שהיא בוגדת, ניסה לסבך אותה בפלילים וכמעט נפתח לה תיק פלילי ולא הפסיק להשחיר את שמה. באותה התקופה אף נודע לה כי מי שהיה בעלה, בגד בה לאורך השנים, אפילו עם נערות ליווי והטרור הראשוני שעשה לה עם הכספים ביחד עם הבגידה והתיק הפלילי, גרמו לה להיות קשוחה יותר בגישה. אתם מבינים, מבחורה עדינה,  נחמדה, ורגישה, היא נהייתה צינית ואפילו מעט אכזרית, בכל זאת התהליך הארוך נתן בה אותותיו.

יום אחד, הוא הופיע על סף ביתה והתחנן אליה שתשוב לזרועותיו, למרות שכלל לא רצה בה. "את מבינה", היא אמרה לי בשיחת טלפון שניהלה עימי מאוחר יותר, "אם לא היו מספרים לי בשבוע שעבר שלפני מספר ימים הוא עבר לגור עם החברה החדשה שלו, הייתי עוד חושבת שהוא רציני ולא שהפחד מתשלום הכתובה וניסיון להקליט אותי אומרת לו לא רוצה, עומד מאחורי דבריו". "מה איתך אהובי?" היא אמרה לו, "ברור שאני אוהבת אותך ורוצה לחזור אליך, הכי חשוב לי זה שנחזור להיות ביחד", היא הוסיפה, תוך שהיא שואלת את עצמה כיצד תצא מכך. הוא ביקש כוס תה, אותו מיהרה להכין לו ותוך שהם משוחחים על פרק הזמן שייקח לו לשוב אל הבית ומה הם התנאים לחזרה, היא התחילה להרגיש מדבריו שהוא מהתל בה ושכל רצונו הוא הוכחה בחוסר רצונה הכנה בשלום בית ואז הוא החל להתלונן על כאבים ברגליו.

"שב יקירי", היא אמרה לו ועליצות השתלטה על ליבה, היא ידעה כבר מה לעשות, "אני אטפל לך ברגלים, יש לי משחה מיוחדת שתפתור לך את כל הבעיה, תאמין לי", הוסיפה, "אחרי שתוריד אותה, הכל יעבור לך". היא ידעה שאוטוטו הוא הולך, לכן היא אצה רצה, במהירות ובשמחה על הנקמה המתוקה שבדרך רקחה, היא מרחה לו את הרגליים במשחה ואפילו עטפה אותה בניילון נצמד כדי לשמור על החום. "עכשיו", אמרה לו, "כשתגיע הביתה, תוריד את הניילון הנצמד ותשטוף את הרגל ותראה שהכל עבר".הוא הוא הודה לה והלך לדרכו. עשר דקות מרגע שיצא מביתה בקושי חלפו והיא קיבלה ממנו שיחת טלפון נזעמת: "יא בת ……" הוא אמר, "מי בכלל רוצה לחזור אליך, חכי ותראי מה אני מתכוון לעשות לך".

אתם מבינים, הוא מרח אותה 20 שנה, אז היא מרחה לו אורנה 19 (משחה להסרת שיער), הוא רצה לגלח לה את הכתובה ויצא מגולח ברגליים בלבד. הוא אמנם היה הגבר הראשון שלה, אך היא האישה האחרונה שישכח כל חייו ומה שקיבלה בסוף ההליך היה שווה לה את כל הדרך שעשתה.

 

 

מאחורי כל תיק נמצא סיפור אישי, ואחרי 15 שנים בתחום המשפחה, אני נהנית לחלוק איתכם את הסיפורים שנמצאים מתחת לתיקים. אז… מקווה שנהניתם מהבלוג הראשון בסלונה, אשמח לשמוע מה עבר עליכם ואיזה סיפור מפליא, מצחיק, מעצבן עבר עליכם, אולי אפילו הוא יהווה השראה לפוסט בענין.

ענבר אברמוביץ עו"ד, נוטריון, מגשרת ומרצה,  054-4499941