מרחב

בחורה עם מחשב נייד
אני ממשיכה ולומדת לעומק, שמתוך חמלה ומחילה עצמית
אני מצליחה לחמול ולמחול יותר לאחרים.
ולהפך.
ככל שאני פחות ביקורתית כלפי אחרים, אני פחות ביקורתית כלפי עצמי.
ופחות ביקורתיות אין משמעותה עצימת עיניים.
אם כבר, בביקורתיות יש עצמית עיניים.
עצימת עיניים לאמפתיה, לנסיון לרדת לעומקם של דברים ולהבין בני אדם אחרים באמת.
להבין את עצמי באמת.
הביקורתיות היא כתמרור עצור.
משאירה אותנו עם המצב כמו שהוא, בלי לחיות אותו לעומק, בלי לפתח ממנו עוד הבנות.
אני חושבת שמה שנותן לי השראה, מעבר לים ולמרחבים
הוא לראות בני אדם נחים, ומרשים לעצמם לנוח
במרחבים האלו.