מקלחת – זה כל מה שאני רוצה ו…עכשיו

אני בבית.במהירות – הכנתי לי את חלוק המגבת הנעים והמלטף שאני כל כך אוהבת, בדקתי שהשמפו , המרכך והשאר מוכנים ונמצאים שאני לא אחרב חס וחלילה את המקלחת הארוכה והנעימה שאני מתכננת לי. (סליחה לחוסכי המים: בדרך כלל אני  מודעת – קצרה ויעילה). ניתקתי את הטלפונים שלא יצלצלו -שלא יקלקלו את אווירת השלווה שאני מנסה לייצר עכשיו. מגיע לי!!  צלצול טלפון אחד יכול הרי לקלקל הכל – לא מפני שאני איזה קודקוד – דווקא בגלל שאני אדם פשוט שיתחיל לשבור ת'ראש מי מצלצל בשעה כזו ואולי זה היה דחוף. ולכן אני מנתקת מראשכ כדי לחסוך את השאלה "מי זה היה יכול להיות".
אני פותחת את המים לטמפרטורה מתאימה, נכנסת ומרגישה את המים שוטפים אותי, את הזוהמה מכל מי ומה שעצבן ולכלך ודבק בי היום,עברה אולי דקה וחצי ואני מרגישה מים קרים, אבל קרים מאד. לא בכוונה הגוף מתכווץ ואני צורחת ב"שלווה" – מי זה האידיוט שפתח בדיוק עכשיו את המיים והפך בשנייה את המיים אצלי במקלחת לקרים כל כך?
סוג של קריאה משחררת אבל בלתי יעילה לחלוטין – הרי אין אף אחד בבית, אז למי אני בדיוק צורחת? לשכנים? כן, נכון, יש קשר קוסמי ביני לבין השכנים שלי. איך שכחתי שהמוביל הארצי עובר בין שתי הדירות. אני עומדת קופאת למוות ושולחת יד למתקן המגבות – קודם כל לעטוף אותי ואחר כך לבדוק מה קרה והכי חשוב מה לעשות.
מהר מאד הפכתי ל"אורלי  – שירותי אינסטלציה" במבט חפוז מצאתי איזה בטריה שמכוונת את ברזי המים בין חמים לקרים והרגשתי שהיא עומדת קצת רופפת בתוך המקלחת וישר ניסיתי לייצב אותה – אני הרי טכנאית מקלחות ידועה….סובבתי לצד אחד  והייתי בטוחה ש"נו, הייתה בעייה קטנה ופתרתי אותה". אז זהו, שדברים כאלה יכולים לקרות כשאני מתחילה לחשוב בדיוק באותה שעה של עייפות ואז אין לי כלים לחשיבה או כשאני בטוחה שאני מבינה בתחום שדורש איש מקצוע אמיתי ואני מרגישה שאני יותר חכמה מכולם. כן, יש לי התקפים כאלה של "עזבו, אני יודעת יותר טוב…".
יאללה, חוזרים למקלחת ואני נינוחה – הרי סידרתי את הבעייה ושום דבר לא יפריע את שלוותי עכשיו. מושלם.נכון – הייתה בעיה, אבל אפשר לחזור לתוכנית המקורית.  מים נעימים, שקט, שום דבר לא בוער. אני פותחת את הברז , לתת למיים להתחיל לרדת כדי למצוא את הטמפרטורה המתאימה, וממתינה…..שום דבר, גורנישט. טוב אני מרגיעה את עצמי, בכל זאת התעסקת שם עם הבטריה ואולי זה השפיע. אני מחכה עוד כמה שניות לא קצרות וקצת סבון נוזלי עליי ושמפו גם כן ליתר בטחון כי ככה אני – הכל ביחד….יופי, העיניים מתחילות לשרוף, ואני מבינה שאני כנראה ממש לא מבינה באלקטרוניקה של המכניקה של המיים.
זוכרים את הפנטזיה של מקלחת ארוכה ושלווה? אהה….היא נראית ומרגישה עכשיו כמו פנטזיה רחוקה ויותר מהכל – מעצבנת. עד שכבר יצרתי לי תנאים אופטימליים שכחתי שמים הם מוטיב מרכזי בעניין, טוב, מי יכול לדעת שפתאום תהייה הפסקת מיים תמוהה? זה לא מנחם אותי – אני מנסה להרגיע את עצמי כשקר לי והעיניים שורפות.
אני כבר מחוץ למקלחת, הטי-שירט והשרוואל עליי ואני דופקת אצל השכנים לשאול מה שלום המים אצלם בדירה. הם מנסים – דווקא בסדר אומר לי השכן . טוב תודה אני אומרת נבוכה משהו.
חזרתי הבייתה  ועשיתי במהירות ספירת מלאי : עיניים שורפות – יש, חלוק מגבת מחומם – בטח, מונח מוכן על המיטה, טלפון מנותק? – אפשר לחבר – למה לא? עכשיו שיצלצל מי שרוצה (בטח אף אחד..) . זהו אני מסודרת.שיער עם שמפו לא שטוף, גוף מלא סבון נוזלי – מצב לא רע , תודו.
ועכשיו…..כל מה שנשאר הוא לפתח את אינסטנקט העצבים והרחמים , לפתוח דפי זהב ולמצוא איזה אחד שיהיה מוכן לבוא עוד היום.  תודה לאל – מצאתי אינסטלטור והוא יבוא אפילו תוך שעה.
איזה מזל – איזה מזל !!!!