מקווה שאת בסדר….?

בחורה עם מחשב נייד

זה כל מה שיש לך לומר? מקווה שאתה בסדר?

פגעת כל כך אתמול, פגעת, רמסת. האשמת. ערערת את האמון שלי בחברים. בקיצור: במיטבך!
אתה כל כך טוב בזה, בלהפוך אותי לקטנה ומטומטמת, המורה האפסית, שמרוויחה כלום כסף, רק לדמי כיס. האישה הקטנה שכל מה שהיא יודעת זה לסדר את הבית… איך עשית את זה עם האצבע: למה הבית ככה….? ובטח המאהבת הכל כך גרועה. ותמיד אני מרגישה כך לידך….
בעצם, אתמול בפעם הראשונה, בסיומה של השיחה, ידעתי שנצחתי. שאני כבר לא מרגישה כך. לא כל כך. יכולתי לחייך לעצמי ולדעת: אתה מתחיל להיות…. מאחור. אתה מאחור!

היה לי המון מה לומר, המון! ואתה ירית לכל עבר. וברגע האחרון עצרתי ושאלתי את עצמי: למה? למה באמת שאני אענה לך? אתה כבר לא בחיי. נקודות ההשקה היחידות שלנו הם הבנים. וזהו! אז למה לענות? למה לתת לך את התענוג שאתה יכול להביא אותי למקום הזה…. למה להראות לך שאתה פוגע בול?
חייכתי, הודתי לך על הקרדיט הרב שאתה נותן לי (בשיא הציניות, באמת במה אתה מאשים אותי?) וכיוונתי למטרה:
אני זימנתי את השיחה, אני מובילה את השיחה, ואני יוצאת עם תשובה.
היה לי קשה, ולא רצית לענות. בדרך כמובן שפגעת…. כמה פגעת…

א' היום במבט לאחור, אתה כל כך טיפש.
אני סגרתי את הפינה האחרונה. יודעת. סגרתי אותה לגמרי. אין יותר סגור מזה.
יהיה לי לא קל. אני אשלם מחיר לא פשוט. גם הבנים. אבל הגענו למקום שרצינו. גם אני וגם הבנים.

ואם נסכם: כמעט שנתיים של התלבטות, הרבה לילות ללא שינה, מיליון שיחות ארוכות עם האחים שלי, חברה טובה ו…
מינוס עשרים ק"ג ונטולת בעל.

כן, אני בסדר. אני מחייכת. לאט לאט מתמתחת ומתיישרת. ו… דוהרת קדימה.

כן, אני בסדר. בסדר גמור!

oritlahav
אמא לשני בנים מקסימים, אמא מאמצת ללוסי החתולה שלי... אוהבת יופי ועוד יותר תכשיטים, שונאת בשר, אוהבת פרחים והמון ירוק, מעריכה יצירתיות מכל סוג....