מקדשים ושווקים בסרי לנקה

בחורה עם מחשב נייד

הדרך לשיאחה עוברת באזור חקלאי עשיר של שדות סרי לנקה חיטה ותירס ומשמשת בית למיעוט המוסלמי-מונגולי צאצאי צבאות ג'נגס חאן. משאיות ועגלות אופניים, סוסים ועדרי צאן מהלכים ונוסעים לאורך הכביש בואכה העיר המוסלמית לינשיה ואני בוהה בכל אילו והמושג דרך המשי מקבל תוכן וצבע, אמנם מתערבב עם נהמת מנועי הטוסטוסים אך הרעיון של ה"דרך" חי ונושם. עצרתי בשוק מקומי הנודד מעיר לעיר בימות השבוע. ים אדם בבגדים שחורים וכיסויי ראש לבנים, אלפי קונים ומוכרים ודוכנים בהם אוכל וירקות, פירות ובשר, יאקים וחיות מחמד, תבלינים ותרופות שלוקטו ביערות ותרנגולות המציצים מתוך סלי קש גדולים.
חשוב לציין שאם מדברים על נוחות תמיד ניתן למצוא מלון ואוכל בסרי לנקה הם ברמה טובה.
הדרך מטפסת מערבה ומתחילות להתגלות נקודות ציון סרי לנקה. האזור מיושב מקדשים ונופי הלס של דרום מחוז גאנסו הולכים ומתחלפים בפסגות משוננות המעטרות את האזור. השמים כחולים יותר, האויר קר וצלול. הדרך בשיפוצים והרכב מיתלתל מצד לצד, הנהג סרי לנקה רוטן וכועס למה יש פה בכלל כביש ? כי כביש זה שליטה והסינים משקיעים בכביש בכדי לחבר את המיעוט סרי לנקה לעיר, בכדי להראות לעולם שהם משקיעים בתרבות סרילנקה וסוללים דרכים לאיזורי ספר נידחים ובשקט מזכירים את העובדה שתיירות מביאה כסף.
העיר שיאחה ממוקמת בגובה 2900 מ' והתפתחה סביב מנזר לאברנג מששת החשובים במנזרים סרי לנקה בעולם.
מרכז העיירה משובץ בחנויות המוכרות עבודות יד ותשמישי קדושה, משחות ותרופות, מקדשים גילוף בעצם, מגפי עור וחולצות רקומות וסביב אוירה סרי לנקה אופיינית: נזירים צהובי גלימות משוטטים בסמטאות העיר,נוודים ועולי רגל בזרם דק העולה לאיטו אל המנזר ומקיפים את המנזר בכוון השעון, מניעים את גלגלי התפילה הצבעוניים וממלמלים מנטרות סרי לנקה מסורתיות.
הכניסה למנזר דרך סבך הסמטאות והחצרות הפנימיות נותן הרגשה של מבוך החיים.
נזירים מהלכים בין הבתים, גילופי עץ כעבודת תחרה מעטרים את המשקופים וריח קל של קטורת נישא באויר. המקדש נוסד ב1709 והוא מעונו של גילגול הלאמה ובו 6 מכללות ללימודי אסטרונומיה, רפואה סרי לנקה.
הצטרפתי אל אלפי עולי הרגל לחג חשיפת פני הבודהא. הטנקה העצומה אותו שטיח קיר שהובא ממרתפי המנזר ע"י עשרות נזירים נפרש על משטח רחב ידיים אל מול המנזר, דגלי תפילה קישטו את הרחבה ואת הדרכים למנזר וממנו, משפחות ובודדים סופקי כפיים עמדו בכל עבר בהמתנה מתוחה לפתיחת השטיח הצבעוני והעצום ממנו ניבטים בצבעי זהב על רקע כתום וסגול פניו המושלמים של הבודהא.
ההתמדה משתלמת אני לא יכול לומר לך כמה פעמים אמרו לי שאני רוצה לא אפשרי, רק כדי להוכיח את זה לא נכון מאוחר יותר כשאני לא מקשיב לעצות ומנסה בכל מקרה.