מקדם הגנה

אמצע חודש יוני , הצ'קים לקייטנות כבר יצאו , הימים מתחילים להיות חמים יותר ויותר וההבנה שהחופש הגדול אוטוטו כבר כאן מחלחלת בכל האיברים … אבל אולי אפשר לראות את זה גם אחרת ?

בחורה עם מחשב נייד

זה אוטוטו קורה , ממש עוד כמה ימים ינחת כאן החופש הגדול, זה קורה כל שנה וממש באותו התאריך ובכל זאת זה מצליח להפתיע כל פעם מחדש, זה מצליח להלחיץ כל אמא ולהכניס למערך התפעולי כל סבתא, דודה או שכנה פנויה – חודשיים של חוסר מסגרת , 60 ימים של מציאת פתרונות ותעסוקה שוטפת, שמונה שבועות של טשטוש גבולות והישרדות, לא, לא באיי קמרינס לצערי אלא הישרדות לוקלית כאן בבית הפרטי של כל אחת ואחת מכן – ואולי לא ? אולי אפשר לראות את זה לגמרי אחרת ?

בעוד כמה ימים יתחיל החופש הגדול , חופש ממסגרת שמקבעת את כולנו, להגיע בזמן לבית הספר ולעבודה , לאסוף את כולם בזמן הביתה , חוגים, הסעות, ארוחת ערב , מקלחות וחוזר חלילה. החופש הגדול מאפשר לכולנו לזוז קצת מההרגלים והזמנים , החופש הגדול מאפשר לכולנו להוריד הילוך ולנשום קצת יותר. אפשר לישון קצת יותר מאוחר , לא צריך להכין סנדביצים, לא צריך לדאוג שתמיד תהייה חולצת בית ספר נקייה בארון, החופש הזה לא נועד רק כדי שהמורות תכלנה לנוח החופש הזה נועד גם כדי שהילדים שלנו ואנחנו נוכל לנוח.

תחשבו רגע על הכיתה או הגן של הילדים שלכם – הילד המקסים שלכם נכנס כל בוקר לכיתה שהוא לא בחר עם 30 ומשהו ילדים שלא את כולם הוא אוהב וברור שגם לא כולם אוהבים אותו, הוא לומד דברים שלא בהכרח מעניינים אותו וגם את המורה שעומדת שם הוא לא בחר, הצלצול מודיע לו מתי הוא יכול לצאת לנשום אוויר בחצר, לאכול או ללכת לשרותים, הצלצול מודיע לו שהוא חייב להפסיק את משחק הכדורגל עם החברים ולחזור לאותה כיתה , לאותו מקום ישיבה לצד ילד שכל הזמן מציק לו – עכשיו אחרי קריאת שורות אלו תגידו לי עם היד על הלב, הילד שלכם לא צריך חופש ? הוא צריך חופש והרבה מאוד , אם זה היה תלוי בי החופש היה ממשיך גם עד אחרי החגים של תשרי …

אבל כדי שהחופש באמת ישרת את המטרה ולא יהפוך לאנרכיה ולבאלגן , חופש כזה צריך מסגרת וגבולות משלו, דווקא החופש בצורה קצת אבסורדית צריך גבולות. תדמיינו לעצמכם אתכם , עומדים על גג מגדל מאוד גבוה שמסביבכם אין כלום, רק קצה של גג ונפילה , האם תרשו לעצמכם להתרוצץ, להשתולל ולשחק על גג שכזה או שמא ישתק אתכם הפחד של הנפילה ?
ואם אסמן בעבורכם את הגג בחבל עבה כדי שתדעו שזהו הקצה , האם עכשיו תרשו לעצמכם קצת יותר חופש תנועה ? ואם אבנה בעבורכם גדר יציבה וחזקה , צבועה באדום בוהק, האם עכשיו כבר תוכלו להרגיש חופשיים ובטוחים לשחק , לרוץ ולקפוץ ?

ממש ככה הוא החופש עבור הילדים – הוא הכרחי עבור ההתפתחות שלהם ותפקידנו כהורים הוא לאפשר אותו באמת , לא לרשום את הילדים לחודשיים שלמים של קייטנה ומצד שני לא להניח להם להפוך לגמרי את היום ללילה וההפך או לשרוץ מול המחשב והטלוויזה 24 שעות ביממה.

עלינו לשרטט את הגבולות של החופש ולאפשר להם להתנהל בתוכו , מה זה אומר הלכה למעשה ?

להכין מראש , כבר בימים אלו את טבלאת ימי החופש, לשבת עם הילדים בהנחה שהם בגיל המתאים ולהתחיל למלא את המשבצות הריקות. לכתוב ימי בריכה או ים , לכתוב את הימים בהם ישנים אצל סבא וסבתא , לשבץ מסיבת פיג'מות , הליכה לסרט או סופ"ש בצפון. בין לבין אפשר להכניס , ימי שעמום – אלו ימים שלא עושים בהם כלום או יותר נכון לא מתכננים בהם כלום ונותנים להם את האפשרות להפתעות, לרעיונות חדשים או לסתם יום בבית  עם מזגן.

זה מאפשר לילדים לראות מול העיניים את החופש , להתרגש , להתלהב ולתכנן הרפתקאות ולנו ההורים לצד הפחתה משמעותית בחרדה ובשאלה הקיומית איך עוברים את זה …  זה מאפשר לתכנן את גבולות החופש גם בהיבט התקציבי. כסף , נו … לא לכולם נוח לדבר על הצד הזה של החופש הגדול , שמעבר לכל ההתארגנות, פריצת המסגרת, וחום הבלתי נמנע , החופש הגדול טומן בחובו גם הוצאות כספיות אדירות, החל מקייטנות , סרטים ובריכה ועד הארטיק היומי שעובר האוטו גלידה בשכונה, חלק מגבולות החופש הגדול זה גם התקציב, הקציבו לעצמכם סכום ראלי לחודשיים האלו ואולי אף סכום מסוים בעבור כל יום ויום ונסו לעמוד בו, גם אם תחרגו מעט עדיין תהייה לכם שליטה והבנה כמה כסף יוצא בחופש הזה ועל מה.

אז לפני שהחופש הזה מתחיל ואולי בניגוד לשנים הקודמות בהם צמד המילים האימתני "חופש גדול" העביר בכם רעד וכל מה שיכולתם לחשוב עליו זה למה לעזעזל מגיעים למורים כל כך הרבה ימי חופשה ולכם לא ?  תנסו הפעם לראות את החופש הזה כהזדמנות אחת גדולה –
הזדמנות ליותר זמן ביחד עם הילדים וכמשפחה , הזדמנות לשתף את הילדים בתכנונים של עשייה, הזדמנות להתנסות בעמידה בתקציב מוגדר, הזדמנות לחופש אמיתי בתוך גבולות ברורים מראש, הזדמנות להשתעמם בכיף, ותעשו לי טובה תמיד תמיד תעדיפו בילוי על שפת הים מאשר עוד כמה שעות בקניון או במשחקיית פלסטיק – נכון יש שם מזגן אבל אין שם שום תחושת חופש אמיתי, ותחשבו על זה …

שרון קסטן שפירא
שרון , אמא לשלושה. יועצת חינוכית,מטפלת רגשית וחברתית, מאמנת ילדים ונוער. יש מעט מאוד כללי ברזל בהורות רוב העבודה נעשית ע"י בניית ארגז כלים מותאם לכל משפחה תוך כדי ההבנה שהורות חייבת להיות יצירתית ובתנועה מתמדת.