מציעה לכם להיות הורים מדריכים

אחרי שנבהלים מאד ממה שהילדים שלנו רואים ברשתות החברתיות אני מציעה הרגעה, הובלה ומה כן אפשר לעשות

יש לי סוד קטן ואני אגלה לכם אותו – אני נמנעת מלצפות בסרטונים שרצים ברשת, מסרטונים וויראליים, מסירטונים שצולמו באופן מוסתר. סרטונים שחושפים, שמגלים, שמראים, שמרעישים, שמעוררים. כאשר אני שאולת את עצמי מדוע אני לא צופה, התשובה שלי היא שאני מרגישה שכאשר אני צופה בהם אני בעצם מעצימה ומחזקת את נוכחותם. בצפיה בהם אני נענית לרצון של מי שצילם או הפיץ אותם, אני הופכת להיות הקהל לו הוא פילל. אני גם מרגישה שזה מעורר בי שאת נפש, תחושת מציצנות, סיפוק מדבר שהוא ריק מתוכן וחסר ערך. ככה אני.

בקבוצת אנשי טיפול וייעוץ בה אני חברה, שיתפו את הסרטונים מאפליקציית "טיק טוק" והודעות תגובה רבות נכנסו בזו אחר זו. שלא כהרגלי, צפיתי באחד, מחקתי אותו ומיד לאחר מכן מחקתי את כל האחרים שנשלחו. יום עבודה עמוס הסתיר מעיני את הרעש אשר עוררו הסרטונים ובשעת לילה מאוחרת התיישבתי לכתוב לכם אודות זווית הראיה שלי, כיועצת הורים ומשפחה.

הבסיס של התפיסה שלי בהדרכת הורים הוא חתירה לבניית יחסים טובים בין הורים לילדים. יחסים של שיוויון ערך, של הקשבה, של כבוד הדדי ושל שיתוף. גם כאשר מרגיש לעיתים להורים כי היחסים מקולקלים אני מאמינה שבכל עת ניתן לתקנם וכי מספיק שירצו בכך ויתחילו להוביל שינוי כדי שהוא יתרחש. בתוך יחסים טובים יש סיכוי גובר לכך שהילדים שלנו ינהגו ויפעלו על סמך הערכים שלנו.

הילדים שלנו סופגים את הערכים שאנו מניחים במשפחתנו דרך ההתנהגות שלנו. אנחנו, ההורים, מהווים מודל, מתנהגים את הערכים בהם אנו מאמינים והילדים סופגים אותם. אני בטוחה שלא אחת שמעתם את הילד שלכם – הפעוט או המתבגר, מדבר אודות אמירה או התנהגות שאולי הייתם מעדיפים כי לא יראה: סינון מילה לנהגת ברכב החותך, התבטאות בוטה כלפי שכן, שקר לבן בטלפון על תור ששכחתם. הילדים שלנו רואים ומרגישים אותנו, הם מתבוננים בנו ומסיקים מסקנות מהתנהגותנו. מכאן הם לומדים על העולם – על איך נכון לנהוג, הם סופגים את התפיסות שלנו ביחס למגוון נושאים: לימודים, כסף, משפחה, תזונה, סביבה ועוד ועוד.

תמונה לפוסט חלום 2

צילום: גלית סבג

בעידן הטכנולוגי של היום, שווה להחליף את הטרוניה והמרמור על חשיפה למסכים ולתכנים פוגעניים, בהובלה. זה העידן, זאת המציאות וכעת עלינו לבחור כיצד ננהג בה. הילדים שלנו חיים בעידן הזה, נכון הם כבר לא קוראים לחבר מלמטה להיפגש במגרש הכדורסל ואל לנו לגנותם על כך. שווה שנקבל זאת ונהיה מושקעים בהדרכה: מידת השימוש, בררנות, בחירה, שיח אודות התכנים. ואם לחזור ליחסים טובים – אפשר לצפות שבתוך יחסים טובים יש סיכוי גובר שילדינו יפנימו את מה שהנחלנו – בחירת התכנים המתאימים והראויים להם, אופן השימוש ברשתות החברתיות. תחת לגנות ולהתרשם כל כך מסרטים המופצים ברשת הייתי בודקת עם הילדים שלנו, מנהלת על כך שיחה. ואז מגלה כי גם הם פוסלים את הדבר הזה, הם לרגע לא חושבים לנסות זאת או להענות לאתגר הזה. מבינה שבעצם, בעובדה שאנחנו כל כך נרעשים מהדבר – מצלמים, כותבים ומעבירים, אנחנו משחקים לידי המפיצים ומאפשרים את מה שציפו אלו שעשו וצילמו את הסרטונים מלכתחילה.

אז מה כן הייתי עושה? אסכם במספר המלצות:

  • הדרכה והובלה – שימוש מחושב ברשתות החברתיות
  • שיח מברר – בודק את עמדת הילדים כלפי העניין
  • מודלינג של בררנות ביחס לתכנים בכלל, בכל המדיות
  • ערכים מנומקים היטב במשפחה
  • יחסים טובים יגבירו את הסיכוי שילדים יקבלו את הערכים שלנו

דבר אחרון לסיום, בעידן שילדינו צומחים בו יש משמעות לנוכחות שלהם ברשתות החברתיות. חיי החברה נמשכים גם מחוץ לבית הספר ויש חשיבות שילדינו יקחו בהם חלק. זאת המציאות ולא ניתן להתווכח עימה, מה שניתן לעשות הוא לעזור לילדים שלנו להתנהל בדיגיטל באופן בטוח, מוגן, מובן, בררני, תוך שמירה על הערך העצמי שלהם. הציפייה כי ילדינו לא יהיו נוכחים ברשתות החברתיות הינה בלתי מציאותית ולא נרצה שהם יעמדו בהפסקה ולא יוכלו לקחת חלק בשיחה אשר מנהלים חבריהם. יש עוד מגוון יתרונות ויכולות הבאות לידי ביטוי במשחקים ובשימוש באפליקציות השונות המצריכות יכולת טכני, חשיבה יצירתית ושיתופי פעולה. לכן, המקום בו כן ניתן להשפיע הוא ב"איך", בתיווך, בשיח, בהרחבת נקודות מבט. והבסיס לכל זה הינו יחסים טובים.

אז שיהיה לכולנו בהצלחה.

יהודית אוליבר יועצת הורות ומשפחה 052-5616003