"מצחיקולה וקצבית" – ביקורת על ההצגה "בילבי" (תאטרון תל אביב)/מיכל ליבר-רונן

נלי תגר צילום:רונן אקרמן

בילבי בת-גרב, הילדה הג'ינג'ית התוססת שסימן ההיכר שלה הוא תסרוקת שתי קוקיות בולטות בצדי הראש וזוג גרביים שונות, כבר לא כל כך צעירה. היא בת 74 (הספר הראשון יצא לאור ב- 1945) אבל מדהים שהספרים, הסרטים וההצגות אודותיה רלוונטיים גם לתקופתנו כיום. רוח ההרפתקנות והעצמאות שמשרה בילבי ממשיכה לסחוף אחריה ילדים, שמעריצים את כוחה ובטחונה העצמי. למרות בדידותה וההזנחה שחוותה מצד הוריה, היא אופטימית ושופעת שמחה וכריזמה. ואפשר להבין  מדוע היוותה ומהווה מודל לחיקוי לילדים. זוהי ההפקה החמישית למחזה. קדמו לה הפקה ב- 1963 בכיכובה של רינה נתן כששהייתה בת 11, הפקה ב-1999 בכיכובה של דנה דבורין (מנחה בערוץ הילדים) שעלתה שוב ב-2005 עם שינויים קטנים בליהוק והפקה ב-2008 בכיכובה של מירב פלדמן ("נבסו"). וכעת נכנסת לנעליה של הנערה המצחיקה, המבולבלת והחזקה ביותר בעולם – השחקנית נלי תגר ("בשורות טובות").

נלי תגר צילום:רונן אקרמן
נלי תגר
צילום:רונן אקרמן

בילבי בת-גרב היא גיבורת ספרי הילדים של הסופרת השוודית אסטריד לינדגרן. סיפור ילדים שבדתה יחד עם בתה הפך רב מכר בשוודיה ובעולם כולו. באופן אירוני הוקרן השנה הסרט "להיות אסטריד", על חייה של הסופרת. הסרט מציג את הסופרת, את אופייה וחושף הסוד הקשה שנאלצה להסתיר. בגיל 18 נאלצה לוותר על בנה שנולד בעקבות רומן עם עורך עיתון נשוי בו עבדה. מאורע זה עיצב והשפיע מאוד על כתיבתה. ומאיר באור שונה את ספר הילדים האהוב שילדים ומבוגרים הלכו שבי אחריו, "בילבי". מעלליה של הילדה העצמאית, החזקה והמוזרה בת התשע, שאמה נפטרה ואביה הוא פיראט שמטייל בעולם על ספינתו. היא לבושה בגדים מוזנחים, גרובה גרביים שונות ועושה הרבה שטויות. היא מתגוררת בבית צבעוני בשם "וילה מצחיקולה" ומגדלת את עצמה יחד עם קוף בשם מר נילסון וסוס שמתגורר במרפסת. היכרותה עם האחים טומי ואניקה סטרגרן תורמת לסדר וחום, החסרים לה מאוד. ויחד הם נהנים, יוצאים להרפתקאות משונות ומשעשעות ונלחמים בגברת פריסיליוס מהעירייה ושוטרים.

ההפקה הנוכחית בבימויו של רפי ניב, ממשיכה את קו העלילה של קודמותיה. ההפקה מתבססת על  המחזה פרי עטם של סבסטיאן וסטפן גוטסטם, בנוסח עברי של סמדר שיר. המחזאים הצליחו לאגד את סדרת הספרים על בילבי למחזה ולתת תמונה מלאה על הגיבורה. החלק היפה והזכור מההצגה הוא השירים הקצביים והריקודים שהתלוו אליה. ההפקה המוזיקלית הנפלאה של נדב רובינשטיין, שמבוססת על המוזיקה והפזמונים של סטפן גוטסטם וטולה דאמרי הכוראוגרפית הצליחו להמחיש ולהתסיס את הסיפור הידוע לקהל. התנועות היו מתואמות בין השחקנים ויחד עם המוזיקה הקצבית המעברים היו חלקים ומהירים בין הסצנות. התפאורה הנפלאה של בתיה סגל (בעיקר בסצנת הקרקס) יחד עם התאורה המתוזמנת של קרן גרנק תרמו לאווירה ולהמחשה של אזור התרחשות העלילה. הדבר היחיד שהפריע לי היה חסרונה של תפאורת סירת הפיראטים בו התרחשה אחת הסצנות.

צילום: אריאל קטלן
צילום: אריאל קטלן

וכמובן שהחלק העיקרי הוא השחקנים. אנסמבל שחקנים מצוין: אודי גוטשלק ואביעד בנטוב כצמד השוטרים הגמלוניים, עידן אלתרמן ואבי גרייניק כצמד הגנבים בלבוש ססגוני היוו את האנקדוטות ההומוריסטיות ותרמו לגל צחוק ברחבי הקהל. היתה סגירת מעגל מעניינת לצפות בגרייניק בהפקת "בילבי" בה השתתף בשנת 2005 כילד טומי ו14 שנה לאחר מכן – הפעם כגנב. ציפי שביט כגברת פריסיליוס נכנסה לנעליה והצחיקה את הקהל. היא הכניסה פלפל לאחד השירים בו ביצעה משפט מהשיר הידוע "כולם הלכו לג'מבו". וכמובן שניצחה על כולם נלי תגר בתפקיד הראשי. תגר שכוכבה דרך בשנים האחרונות בקולנוע ("אפס ביחסי אנוש", "בשורות טובות") ובטלוויזיה ("האחיות המוצלחות שלי") הוכיחה את יכולותיה בתאטרון. הילדותיות והשובבות שהיא שידרה בסדרה "פוראבר" יצאה ממנה בטבעיות בהצגה והיוותה ליהוק מושלם.

מדובר בהצגה מושקעת ומשעשעת שמעלה חיוך על שפתי ילדים ומבוגרים גם יחד. ומראה שקצת הומור לא מזיק ואפילו מוסיף.

מימין לשמאל - אביעד בנטוב,נלי תגר, אודי גוטשלק, עידן אלתרמן, אבי גרייניק וציפי שביט.  צילום: רונן אקרמן
מימין לשמאל – אביעד בנטוב,נלי תגר, אודי גוטשלק, עידן אלתרמן, אבי גרייניק וציפי שביט.
צילום: רונן אקרמן