מפסיקה להסתתר

בחורה עם מחשב נייד

הגיע הרגע , הגיע הזמן
להפסיק כמובן.
וכמו התמכרות, לה אני משתוקקת,
להפסיק זה קשה וקל מאוד ללכת.
אני לא אוהבת את הדרך הבטוחה,
סוללת לעצמי דרך קשה מלאה במכשולים.
לימדו אותי להיות אישה מכף רגל ועד ראש,
ואני למדתי כאישה, שלאישה המון פירושים
ולאו דווקא מה שהחברה רוצה לראות.
אין אמת אחת, ואין תשובה אחת לשאלה המתבקשת,
מה זה להיות אישה?
ואני חושבת כאישה שנשים הן מאוד מגוונות וזה כל היופי הנדרש,
להיות מי שאת מבלי להסתתר אפילו מעט.
מאחורי חיוך, מאחורי עקב, נעל ספורט או כפכף, מאחורי שמלה ארוכה, טרנינג, מעיל ארוך
או שורט קצרצר מסתתרת לה אישה , גדולה מהחיים, ולא קטנה ופגיעה כמו שהם חושבים.
וזה לא משנה מה צבע השיער, מה צבע הרימל, או איזה תחתונים,
מה שמשנה באמת הוא מה הלב לובש ומה הראש חושב, את מלאה בהרבה יותר מכל התכתיבים.
את הרבה יותר אישה ממה שכתוב בעיתונים,
את הרבה יותר אישה ממה שהם רוצים,
את אישה כי את בוחרת להיות אישה, ולא כי זה מה שהם אומרים.
את אישה מבלי יותר מידי קישוטים,
את אישה כשאת טבעית, כשאת מנותחת, כשאת מתאפרת וגם כשאת אחרי מקלחת עם שיער רטוב
וממבט חטוף לא אוהבת את מה שאת רואה במראה, כל אלו לא משפיעים על היותך האישה שאת.
כי היחידה שבוחרת אם להסתתר, או לצאת לעולם זאת את, האישה החזקה ביקום,
תפסיקי להסתתר, ותתחילי להפיץ את האור החבוי בך, האור שישאיר חותם בעולם שחסר בו המון אור.