אמצע אוגוסט, מחפשים איפה להתמזגן ושיהיה גם כיף. בדיוק הגיעה מסלונה הצעה להצגה מתאימה לילדה, שגם נשמעה טובה וגם במקום ממוזג, מה אפשר לבקש יותר.
ההצגה "מעשה בכוכב שנפל לשלולית" של תיאטרון לילדים ולנוער באר שבע הייתה מאד מרעננת ביום חם שכזה. אמנם לא יצא לנו לקרוא את הספר לפני,
אולם הסיפור כפי שהומחז הצליח להעביר יפה את המסרים של התמודדות עם רגשות כגון פחד וחוסר ודאות.
ההצגה מספרת את סיפורם של הכוכב זרח שמפחד להיות כוכב נופל, והילד נולי שפוחד מהחושך. אך כששניהם נפגשים קורה דבר מופלא, והשניים נוסכים אומץ זה בליבו של זה.
זרח בדיוק חוגג יום הולדת ואביו אומר לו שהוא כבר גדול מספיק כדי להיות כוכב נופל ולהגיע לילד שמחכה לו, כמו אחיו שבתאי ואחותו נוגה. זרח מאד פוחד ליפול, הוא לא יודע מה יקרה אחרי הנפילה,
הוא חושש לאיזה ילד יגיע ומה יקרה אם לא יצליח לחזור לשמים.
במקביל נולי הילד הולך לישון ומאד פוחד מהחושך. הוא מנסה להילחם בו, למחוק אותו (עם מכחול), להכניס אותו לקופסא. כל זה לא עוזר לו להפיג את הפחד, עד שפתאום זרח נופל לשלולית ליד הבית שלו.
זרח מתגבר על הפחד ונופל, נולי עדיין פוחד. הם מנהלים דיאלוג ביניהם על הפחד, דרך האנשה של החושך. זרח מספר לנולי שפעם השמש אמרה לחושך שהוא מציק לה, אז החושך נעלב והיא לא ראתה אותו יום שלם.
הם מדברים על הפחד ושזה לא בושה לפחד. "שנינו יחד גיבורים של הלילה" אומר זרח לנולי ומסביר לו שלא יהיה אף פעם לבד, גם כשהוא יחזור לשמים, כי הכוכבים תמיד יאירו לו את הלילה.
זרח מלמד את נולי כיצד להביע משאלה כשהוא יסתכל לפני השינה על הכוכבים בשמים. בשלב זה גם השחקנים משתפים את הילדים ומלמדים אותם איך מביעים משאלה.
הם מחלקים כוכב לכל ילד בקהל ומבקשים מהילדים לעצום עיניים חזק, לקרב את הכוכב ללב, להרגיש איך הלב פועם חזק בין הידיים, לנשום עמוק עמוק, להביט לשמים ואז לבקש משאלה.
הילדים משתפים פעולה וברצינות המתבקשת עוצמים עיניים ומבקשים משאלות.
ההצגה מסתיימת בשיר "קצת אור"
הילדות מאד נהנו מההצגה. המסר שמותר לפחד ולהיות עם הפחד עבר בצורה טובה ואמינה.
אין שום יומרות להרשים את ההורים, הנושאים ממש מדברים לכל ילד והתמודדויות עם פחדים שחווים ביומיום.
התפאורה בהצגה מאד מתאימה לאופי הסיפור. קצת אפלולית עם הרבה ניצוצות ונקודות אור, לא יותר מדי ולא פחות מדי.
זרח נראה כמו כוכב, אביו נראה גם כמו כוכב גדול, אפילו דומה קצת לירח.
ההצגה מתאימה לילדים בני 3-6 בעיקר, למרות שגם ילדים בכיתה א' – ב' יכולים ליהנות ממנה גם.
את ההצגה שמבוססת על ספרה של שלומית כהן אסיף המחיז אורי אוריין
בימוי: טולה דמארי
שחקנים: רעות גיל, אביה דהן, איתי צ'מה
תפאורה ותלבושות: חגית אביר
ניהול מוסיקלי: אורן סלע
אנימציה ועיצוב: רועי צור
תנועה: טולה דמאיר
ייעוץ: ענת ורון-כהן, מדריכת הורים
משך ההצגה: 45 דקות
מיקה אפלבאום | כותבת ועורכת תוכן, מטפלת ב NLP
לבלוגים קודמים לחץ כאן
לדף בפייסבוק: NLP שינוי קצר לזמן ארוך לחץ כאן
ליצירת קשר050-6507111
