מערערים כנגד מסמך בכתב – יאן קליימן

בחורה עם מחשב נייד

מערערים המעוניינים לטעון כנגד הודאתם ,מחוייבים בטענות חזקות ,מפורטות וברורות ,המגובות במסמכים בכתב ,שהרי אנו עוסקים בטענות כנגד מסמך בכתב .הבנק המשיב הגיש תביעה בסדר-דין-מקוצר לתשלום חובם של המערערים הנובע מחשבון שנוהל אצל המשיב .המערערים הגישו בקשת רשות להתגונן ,בה טענו כי הבנק התנה שרות בשרות וכן רכש קרנות נאמנות תוך גרימת הפסד גדול לחשבון מבלי ליידע את המערערים בפרטים ותוך מצג שווא והטעייה .בית המשפט קמא פסק כי מאחר והמערערים חתמו על הסדרי חוב עם הבנק בהם הודו בקיומו של החוב , לא כפרו בו ולא טענו כח טענה נגדו ,הרי שהם מנועים כעת מלטעון טענות באשר לקיומו של החוב .למרות זאת התייחס בית המשפט לטענות האחרות .הוא קבע כי טענת התניית שרות בשרות נטענה בכלליות ובלא פרוט ,ואילו הטענה בדבר רכישת קרנות הנאמנות אין בה ממש , המערער 2 הינו סוכן ביטוח ,החשבון נפתח כחשבון השקעות וגרסתו כלל אינה אמינה .בית המשפט סרב להרשות למערערים להתגונן מפני תביעת הבנק , מכאן הערעור .

נקבע , מציין יאן קליימן , כי נכון הוא כי בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקשים אותה רשות ובית המשפט יטה להיעתר לה בכל מקרה בו יגלו המבקשים הגנה אפשרית , אפילו אם המדובר בהגנה דחוקה .נכון גם שבשלב הדיון בבקשה אין בית המשפט צריך להשתכנע שהטענות בתצהיר המבקשים נכונות הן , אלא עליו לצאת מנקודת ההנחה שיש אמת בדברי המבקשים רשות להתגונן ואין לו צורך לבחון את מהימנותם .אולם , מציין קליימן יאן , מקום בו בית המשפט משתכנע בעקבות החקירה הנגדית כי הגנת המבקש היא הגנת בדים – לא ייעתר בית המשפט לבקשת הרשות להתגונן .

זהו המקרה הנדון .מבחינת עובדות המקרה שלפנינו מתברר כי טענותיהם של המערערים התמוטטו בחקירה נגדית .הם חתמו על שני הסדרי חוב נפרדים עם הבנק -המשיב ,בהם קיימת הכרה מפורשת בחוב ובגובהו .לכן נסתם הגולל על כל ניסיון לחזור ולפתוח את תחשיבי היווצרות החוב .מערערים המעוניינים לטעון כנגד הודאתם זו , מחוייבים בטענות חזקות , מפורטות וברורות ,המגובות במסמכים בכתב , שהרי אנו עוסקים בטענות כנגד מסמך בכתב המחייבות כתב וכאלה לא מצאנו בעניין דנן .המערערים ניסו לטעון טענות סתמיות הנוגעות ,לכאורה , לאילוץ ו\או כפיה מצד הבנק , אך ניסיון זה לא צלח בהיעדר פירוט הולם לטענות ובהיעדר סתירת חזקת החתימה על ההסכמים .המערער גם טען כי לא היה מעורב ברכישת קרנות הנאמנות וכי לא ידע על הסיכון הטמון בהן .עמדתו נסתרה בעדותו שלו ,מה גם שמדובר במערער שהינו סוכן ביטוח ואיש עסקים שהקים חברה שמטרתה הייתה לעסוק בהשקעות .

בנק היודע מפי לקוחו ואפילו באמצעות התחייבות בכתב כי סכום כסף צפוי להיכנס לחשבון הלקוח ,ואפילו מגוף שמעמדו הכלכלי איתן ,אינו מחוייב להסתמך על-כך ולכבד שיקים של הלקוח למרות שהאחרון חרג בהרבה ממסגרת האשראי שלו .גם אם בעבר אישר הבנק חריגות ממסגרת האשראי ,הרי שאין הלקוח יכול להסתמך על-כך כי הבנק יאשרן שוב ( כל עוד הבנק פועל בתום-לב ) .למערערת חשבונות בבנק המשיב .שתיהן שייכות לאותן בעלים , לכן לעניין מסגרות האשראי שלהן מתייחסים אליהן כאל ישות אחת .בשני החשבונות היתה חריגה ממסגרת האשראי המאושרת וסורבו שיקים .המערערות טוענות כי הבנק טעה כאשר החזיר שיקים שמשכו ,שכן היה ידוע לבנק כי סכום כסף נכבד מעיריית נהריה עומד להתקבל כל יום .ואכן לאחר מספר ימים הופקד הכסף , ואילו השיקים היו מופקדים במועד זה הבנק לא היה מחזירם ,שכן המערערות עמדו במסגרת האשראי שלהן .החזרת השיקים גרמה להגבלת החשבונות , טוען יאן קליימן .

נקבע , מציין קליימן יאן , כי המצב העובדתי בעת סירוב ההמחאות היה של חריגה גדולה ממסגרת האשראי המאושרת ,ובמצב שכזה אין הבנק צריך לחכות ולו יום אחד לקבלת תשלום עתידי -ולו אף מובטח תשלום זה מחמת מעמדו של המשלם .גם חריגות שאושרו בעבר במסגרת יחסי המשיב והמערערות אינן יכולות ללמד דבר וחצי דבר באשר לעניינו ואינן יכולות להוות מדד באשר לאלו שתבואנה אחריהן או להוות מקור הסתמכות .שיקוליו של הבנק הינם מקצועיים גרידא ,ואין פסול בהפעלתו -או באי – הפעלתו -של שיקול פלוני בפרק זמן מסויים ,כל עוד לא מוכח כי זו נעשתה בחוסר תום-לב .