הכל התחיל כשלילי סולקה מהאי הקריבי ונאלצה לעזוב. בריאן, ידידה הגיי והטוב, הציע לה לטוס למיאמי לכמה ימים. מיאמי בעונה זה ה-מקום. יש שם מסיבות וחיי הוללות. מה כבר יכול להיות רע בזה? סופשבוע מקסימום שבוע. היא תפגוש אנשים ותהנה מסופשבוע פרוע במיאמי.
לילי, צעירה ישראלית, שחייה היו נוחות והרפתקאות, שעבודה היה משהו שהיא בקושי הכירה וחצי מהזמן היא בילתה על חומרים כימיים מבלי שבאמת היתה נוכחת בהתרחשות, מבינה שחייה ריקים.
היא מגיעה למיאמי, מקווה למצוא אהבה, אך נסחפת לחיי ההוללות של העיר. היא פוגשת בשלל טיפוסים, מגיעה למועדוני גייז והמשיכה למלא את גופה בכל חומר שרק הצליחה להשיג.
באחד מלילותיה במיאמי היא פגשה בנואר, אישה מבוגרת שהצליחה לקרוא את מחשבותיה. ששמעה את מה שהיא לא הצליחה לומר ואולי אפילו לחשוב. נואר הפכה להיות גורו רוחני עבורה, שמנחה אותה ולקחה אותה תחת חסותה.
לילי מקבלת הצעה לעבוד בחנות של חברים ולהשתקע בינתיים במיאמי. מאחר והאפשרות לחזור לישראל, אינה קוסמת לה, היא מחליטה להישאר.
לילי חיפשה חומר שירגיע אותה, אז היא הלכה לחפש את דויד הישראלי, אשר יכול לספק לה את הסחורה. אך בנוסף לדויד היא פוגשת בריק, צעיר לטיני יפה ומושך, אשר גרם לה למשיכה פראית ועוצמתית אליו. ריק חשף את האישה שבה, את האישה בתוכה שהיא מנסה להסתיר. לכן היא כה פחדה ממנו.
ריק מתגלה כגנגסטר סוחר סמים, מסוכן ואף אלים. לילי אהבה את ריק, אך באותה המידה היא שנאה את עצמה על כך שהיא אוהבת אדם כמוהו. היה בה חלק שהיא לא אוהבת, חלק שהיא לא מוכנה לקבל בעצמה, ואותו היא השליכה על ריק. אולי ריק הוא המראה שלה, הוא נמצא כאן איתה כדי לתת לה קרש קפיצה למודעות שלה, למי שהיא. לילי נעה בין משיכתה העזה לריק ובין פחדה ממנו או המצד שבה שהוא מייצג.
למרות שהיא חייה חיים סוערים, לילי פחדה לחשוף את המיניות שלה, את מה היה כוחה. היא לבשה מכנסיים ונרתעה משמלות, אשר הדגישו את נשיותה. היא פחדה להראות מתוקה, חמודה, שברירית. העבר של הוריה רדף אותה וגרם לה לפחד מנשיות חלשה.
היא פחדה לקחת אחריות על חייה ולכן ברחה למשהו שיכול לגרום לה לשכוח מעצמה כל פעם שהיא הרגישה את רגשות האשמה.
מה שמנע ממנה להיות בסיטואציה היא המחשבה שהיא לא מתנהגת כמו שצריך. היא נכנסת לחוויה ולא נותנת לעצמה להיות בה במלוא עוצמתה. משהו שמוכר אולי לרבות מאיתנו?
הספר הוא מסע פנימי של לילי, מסע בנבכי נשמתה וגילוי מיניותה. היא מגלה, שכל מה שבתוכנו, הוא בחוץ. כל דבר שמוקרן לנו החוצה הוא תוצר של מה שקורה בתוכנו. כך כל הסערות שהתרחשו סביבה, הם היו חלק מהסערות בתוכה. כמו גם נואר…
לילי מגלה שהיא מעופפת בזמן. החיים הם לא רק לאורך הזמן, אלא גם לרוחב. מנקודה אחת יוצאים אינסוף קווים. הזמן מתרחש בשכל הליניארי שלנו, הזמן הוא יחסי. היכולת לראות את עצמך, להיות בערנות, מאפשרת קפיצה מתודעה לתודעה. לילי היא חלק מנואר, כמו שהלילה הוא חלק מהחושך.
ליאת אקטע בספרה דנה במושג המיניות בימינו. מהי מיניות נשית?האם נשיות משוחררת היא דבר נכון? האם לאישה מותר לחשוף את מיניותה?
מאחלת לכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת;-)
