מסע קולינרי טבעוני בברצלונה – דצמבר 2015

רשמים מטיול של ארבעה ימים בברצלונה במהלך בחנוכה 2015. החלטתי להשאיר את הנצחת האתרים, המוזיאונים והגשרים לאחרים וללכת עם ההתכוונות שלי: לספר לאנשים שהמהפכה הטבעונית מגיעה לכל מקום, ולכוון אותם למקומות בהם יוכלו לאכול בלי לגרום סבל ומוות ליצורים שחולקים איתנו את העולם הזה. הספרדים הם חובבים מושבעים של בשר ומזון מהחי ונראה שהם נמצאים הרחק הרחק מאחורינו מבחינת המהפכה הטבעונית. התשוקה האירופאית למזון מן החי איכשהו בספרד הרגישה לי יותר מודגשת. גם המושגים 'קרניסט' ו'קרניבור' לקוחים מהמילה 'קרנה' שהיא בספרדית 'בשר'. היה מעניין: ויש לציין שהספרדים בהחלט השתנו לטובה בתחום זה בשנים האחרונות אבל יש להם עוד הרבה דרך לפניהם.

רשמים מטיול של ארבעה ימים בברצלונה במהלך בחנוכה 2015. כשחברה העירה לי שאני מפרסמת בפייסבוק רק תמונות של אוכל וקצת מגפיים (מצאתי שם שני זוגות מגפים טבעוניות במחיר מדהים, כי תכלס אורח החיים הטבעוני מוזיל הכל, בעיקר את התיקים והנעליים) אמרתי לה שהמטרה שלי היא למצוא וליידע לגבי אפשרויות  טבעוניות. ברצלונה אמנם מדהימה וססגונית ויש הרבה מה לראות בה, ואכן ביקרנו בשני מוזיאונים: מוזיאון פיקאסו ומוזיאון השעווה וכעוד כמה אתרים מעניינים וגם ראינו משחק כדורגל של קבוצת ברצלונה, אבל החלטתי להשאיר את הנצחת האתרים, המוזיאונים והגשרים לאחרים וללכת עם ההתכוונות שלי: לספר לאנשים שהמהפכה הטבעונית מגיעה לכל מקום, ולכוון אותם למקומות בהם יוכלו לאכול בלי לגרום סבל ומוות ליצורים שחולקים איתנו את העולם הזה.

ברצלונה - מבט מהגג של המלון תמונה פנורמית. צילום: תמר ביאל.
ברצלונה – מבט מהגג של המלון
תמונה פנורמית. צילום: תמר ביאל.

יחד עם השותפים שלי לנסיעה, עמית ותמר בילינו ארבעה ימים כיפיים. המלון ששהינו בו ממוקם היטב במרכז העיר ולמעשה, פרט לנסיעה אחת ברכבת התחתית (למשחק הכדורגל ביום האחרון) ונסיעת משדה התעופה ואליו לא השתמשנו כלל בתחבורה ציבורית כלשהי ועשינו את כל התזוזות שלנו בעיר בהליכה. חשוב לציין שעמית ותמר אינם טבעונים (תמר צמחונית וכמעט טבעונית ועמית אוכל הכל) אבל הם היו צוות נפלא לנסיעה הזו, מאד פרגנו ותמכו בי מאד  במסע החיפוש אחרי מנות מוסריות מעניינות.

הדיל שלנו כלל טיסת בוקר מוקדמת (מבחינתי זו טיסת לילה, כי צריך לקום באמצע הלילה) דרך מדריד עם שלוש שעות המתנה לטיסת ההמשך. למדריד הגענו תשושים ורעבים ומאחר ושלוש שעות הההמתנה לא אפשרו לנו לצאת העירה למצוא מקום לאכול, חיפשנו אופציות טבעוניות בשדה התעופה רק כדי להווכח שהן כמעט לא קיימות: הכריכים ללא יוצא מן הכלל התבססו על גבינות, נקניקים או גם וגם, וכל המאפים כללו ביצים. בשיטוטים שלנו  הגענו לבסוף לקפיטריה שנראתה חביבה וביקשתי עזרה מבחורה נחמדה שדיברה אנגלית סבירה ומאד רצתה לעזור, השיחה איתה היתה מצחיקה ומייאשת כאחד. זוכרים את הסרט 'החתונה היוונית שלי'? שם לבחורה ממוצא יווני יש בן-זוג צמחוני, בני משפחתה שפוגשים אותו לא יודעים מה להציע לו לאכול, ואחת הדודות אומרת לו: "אתה צמחוני? אין בעיה, נכין לך כבש."

1.airport
בצד שמאל: ארוחת 'גורמה' בשדה התעופה של מדריד, תפוחי אדמה וצ'יפס עם סלט.
מימין: חולצת זב"ח וקפוצ'ינו סויה של סטארבקס – הכי להרגיש בבית.

הבחורה בשדה התעופה, אחרי ששמעה הסבר ממושך ש'לא חלב, לא בשר ולא ביצים' חשבה רגע ארוך ואז באה לה ההברקה: 'חזיר !!!' הסברתי שוב בסבלנות אין קץ מה מתאים ומה לא ולבסוף מצאנו פתרון: סלט ירקות ושני סוגי תפוחי אדמה: צ'יפס ותפוחי אדמה מבושלים (שיהיה גיוון) וכוס בירה  זה היה מאד טעים, בעיקר כי הייתי מאד רעבה. עמית עשה חיפוש באפליקציות של האוכל (Yelp ו-Happy Cow) ונראה היה שיש מבחר סביר של אופציות טבעוניות בברצלונה כך שהחלטנו לא לגבש  דיעה על סמך החוויה הקולינרית בשדה התעופה, וטוב שכך.

כשסיימנו לאכול עברנו לסטארבקס (שגם כאן כמו בארה"ב נמצא סניף שלהם תחת כל עץ רענן) ושם התפנקתי בקפוצנ'ינו עם חלב סויה, הוא היה פחות טעים מהקפוצ'ינו שלהם בארצות הברית אבל עדין היה מעולה. הזכרנו לעצמנו שהספרדים, שלא כמו האמריקאים חזקים בקפה, כך שאנחנו לא חייבים להסתמך רק על סטארבקס. כשישבתי שם, שותה את הקפוצי'נו-סויה, לבושה בחולצת ה'אל תהיו דו פרצופיים' שלי הרגשתי שהנה הבאתי לספרד את המסר הטבעוני הראשון.

בהמשך טסנו במשך חמישים דקות לברצלונה, ועד שהגענו למלון כבר התחיל לרדת הערב. הלכנו להסתובב קצת באיזור הסמוך למלון וכנסנו ל'בוקריה' – שוק האוכל, שם יש ריכוז של מחזות וריחות לא נעימים שנובעים מחלקי גופות של חיות, טריות ומעושנות. הרגשתי כאילו אני צועדת בתוך הגיהנום עצמו. אני מודעת לכך שעם השנים המראות והריחות האלו הופכים להיות יותר ויותר בלתי נסבלים עבורי, השוק מלא במקביל גם בניחוח של סוכרים, המגיע מאינספור דוכני ממתקים שרובם המכריע אינו טבעוני, אבל מנגד יש שם גם הרבה ירקות ופירות טריים, וגולת הכותרת: דוכני מיצי הפירות המוכנים, כוסות של שייקים מוכנים שמושקעות בתוך קרח מרוסק,  בצבעים מרהיבים, חלקם מפרי אחד וחלק תערובות שונות. בוחרים ושותים, והמחיר מדהים: אירו אחד לכוס (ארבעה וחצי שקלים) בערך כרבע או שליש מהמחיר של מיץ כזה בישראל. טעמנו קיווי עם קוקוס ותות עם אננס וקוקוס, היה נפלא ומרווה.

3.mizi.comb
משמאל: דוכן מיצים בשוק 'בוקריה' 4.5 ש"ח (יורו אחד) לכוס מיץ.
מימין: מתענגת על מיץ שבחרתי, מנגו וקוקוס. מרענן וכיפי ובריא.

הנה כמה התרשמויות שצברתי לאורך הימים האלה מהספרדים: אפשר להגיד עליהם שהם דומים לנו חיצונית, ולא פעם ראיתי אנשים שהייתי בטוחה שהם ישראלים ובעצם התבררו כמקומיים. הם באופן כללי מאד חביבים ומנומסים, כמעט לא מדברים אנגלית ויש שם כמות עצומה של מעשנים, אפשר לראות לא מעט אנשים הולכים ברחוב תוך כדי עישון סיגריה.

הספרדים הם חובבים מושבעים של בשר ומזון מהחי ונראה שהם נמצאים הרחק הרחק מאחורינו מבחינת המהפכה הטבעונית. החנויות שם עמוסות נתחי בשר ובכל חנות שניה ניתן לראות את ה'חמון': שוק של חזיר מיובשת ממנה לוקחים נתחים (כמו שווארמה אצלנו), למעשה כך זה בכל אירופה, אבל איכשהו בספרד זה נראה לי יותר מודגש. גם המושגים 'קרניסט' ו'קרניבור' לקוחים מהמילה 'קרנה' שהיא בספרדית 'בשר'. אבל גם שם הדברים זזים, למשל העובדה שאפשר למצוא חלב סויה בכל בתי הקפה, אני בטוחה שזו התפתחות של הזמן האחרון.

אפשר להגיד באופן כללי וגורף שהאוכל והשתיה בברצלונה זולים משמעותית יחסית לישראל, צריך ללכת למסעדות ולחנויות מזון כדי להבין את רמת יוקר המחייה שאנו חיים בו, במסעדות בברצלונה כל המחירים גם כוללים שירות, כך שיוצא שגם במסעדה טובה מאד בה אכלנו מנה ראשונה, עיקרית, קינוח ומשקה אלכוהולי זה תמיד יצא מספר דו ספרתי (ביורו) כולל השירות, החל מ-40-50 יורו לארוחה לכולנו וכלה ב-70-80 אירו לארוחות במסעדות יקרות יותר. מאחר והיורו נמוך יחסית (4.5 ₪ ליורו) הארוחה במסעדות הבררה כזולה בהרבה מארוחה דומה בישראל.

הספרדים אוהבים לקחת את הזמן: הם מתעוררים מאוחר, מתחילים לעבוד מאוחר, עושים סיאסטה (מנוחת צהרים) בין שתיים לחמש אחר-הצהריים, כך שחלק נכבד מהמסעדות נפתחות לארוחת ערב רק החל משעה שבע וחצי או שמונה. בערב הראשון סיימנו את הסיור בשש וחצי והיינו רעבים, אז הסתפקנו בנשנושים בלובי של המלון, הזמנו 'טאפאסים', משהו שדי השתרש גם בישראל: צלחת לא גדולה, עם מאכל כלשהו. האופציות עבורי היו נחמדות: נאצ'וס עם גוואקמולי (אבוקדו, אהבת נפשי) וחומוס עם פיתה (מסתבר שחומוס מאד נפוץ כאן, בכל זאת מדינה ים-תיכונית) ותפוחי אדמה ברוטב חריף. בהמשך נתקלנו באפשרויות טאפאס דומות גם במסעדות בחוץ.

הדיל שלנו במלון כלל ארוחת בוקר, והתברר שמזנון ארוחת הבוקר כולל מבחר מצומצם מאד בהיבט הטבעוני, ארוחת הבוקר האירופאית מתבססת בעיקר על מזון מהחי, והתברר שגם בבצק של הלחמים יש חלב וביצים. כך שצריך היה להפעיל גמישות מחשבתית ויצירתיות כדי להרכיב ארוחה טבעונית, אבל זה לא היה בלתי אפשרי: דילגתי על הגבינות ומעדני החלב, האומלטים והמאפים, הנקניקים והדגים, זה השאיר לי כמה סוגים של פירות, כמו: אננס ומלון טריים ומנגו מקופסת שימורים. כמה סוגים של אגוזים וגרנולה ודגנים וחלב סויה.

3.hotel3
מימין: הלחם בארוחת הבוקר: 6 סוגים של לחם ועל כולם הפתקית שמראה בצורה ברורה שהוא אינו טבעוני.
מימין: ארוחת בוקר בחדר האוכל של המלון שאולתרה עם הרבה גמישות

החוויה הטבעונית המדהימה הראשונה היתה בצהרים למחרת כשהגענו למסעדה ידועה בשם 'טרזה-קרלס'  Teresa-Carles מסעדה ותיקה למדי, שהוקמה בשנת 1979, היא זכתה בציונים גבוהים מאד ב'טריפ אדוויזר' וממוקמת גבוה מאד בדירוג הכללי של מסעדות בברצלונה (קיימת מסעדה ידועה נוספת ששייכת לאותם בעלים Flax & Kale שתוזכר בהמשך) היא נמצאת כרגע במקום 175 מתוך כמה אלפי מסעדות.

טרזה קרלס היא מסעדה גדולה מאד, יש בה שלושה חדרים רחבי-ידיים ובשעת הצהרים בה הגענו אליה הם התמלאו בהדרגה עד אפס מקום. היא מוגדרת כמסעדה צמחונית עם המון אופציות טבעוניות והאכילה שם התבררה כעונג צרוף: למנות ראשונות הזמנו לזניה מחצילים ורוטב עם שמנת צמחית וטרטר של שתי שכבות: אבוקדו ומעליו טופו עם כרוב סגול. זה הגיע עם טוסטונים קטנים. הזמנו גם ירקות בטמפורה: מנה שבמסעדות שאינן טבעוניות יש בה בדרך כלל ביצים. הם היו מדהימים: אספרגוס, קישוא ובטטה מצופים בציפוי עדין ומדהים וקריספי, פשוט תענוג. הזמנו גם מנה של סטרוגונוף – שם השמור כלאחר כבוד למנה של בשר ברוטב, רק שכאן הכינו את זה עם סייטן (חלבון חיטה), וכמו שאמר עמית: צריך הרבה אומץ כדי לקרוא כך למנה ולצאת עם זה בסדר, וזה יצא הרבה יותר מבסדר. זה הגיע עם אורז בצד והרוטב כלל פטריות ועיגולי מלפפון חמוץ שבעיני היו מעט מיותרים.

2.tereza.b
חוויה נהדרת בטרזה קרלס. למעלה מימין: ירקות בטמפורה. משמאל: לזניה טבעונית
באמצע מימין: טרטר אבוקדו וטופו. משמאל: סלט בהרכבה עצמית
למטה מימין: עוגת מיל-פיי קרם קוקוס. משמאל: תבשיל סטרוגונוף מסייטן.

לקינוח הזמנו שטרודל תפוחים, סביר אבל בעיניי לא מאד מלהיב, ועוגת 'מיל-פיי' (אלף השכבות) עם פטל ואוכמניות שהיתה נהדרת. תמר הזמינה סלט בהרכבה, וקיבלה סלט ענק עם עגבניות, מלפפונים, זיתים שחורים ותירס. למי שמעוניין, הכתובת היא: Argenteria 31, Barcelona.
כתובת האתר שלהם: www.teresacarles.com

מסעדה נוספת לארוחת צהרים הומלצה לנו למחרת על ידי הבחור בקבלה. מסעדה פשוטה ולא ממש מעניינת, אבל בהחלט אפשרית כאופציה לארוחה טבעונית ולא יקרה, היא נקראת "ביו-סנטר" Biocenter ברחוב פינטור פורטוני 25 הרעיון במסעדה הוא שיש מחיר פיקס שכולל: מנה ראשונה בר סלטים או מרק ומנה עיקרית יומית צמחונית או טבעונית. קינוח ומשקאות בתוספת תשלום. אני הרכבתי סלט בבר (מילוי חופשי) שהיה בו מבחר של ירקות ועוד דברים, לאו דווקא טבעונים, אבל חייבת לציין שיש להם שמרי-בירה מאד טעימים. ואכלתי את המנה העיקרית הטבעונית, מנה ספרדית ידועה בשם פייאה: תבשיל שלרוב הוא אורז עם ירקות וכאן הם הכינו אותו עם חיטה. זה היה לא יותר מבסדר.
כתובת באינטרנט: www.restaurantebiocenter.es/es/sobre-nosotros

בערב הלכנו למסעדה שהומלצה לנו בטריפ אדוויזר: רזוטרה: Rasoterra  מסעדה צמחונית עם הרבה אופציות טבעוניות שמגישה מה שנקרא: אוכל מקומי ייחודי, וזה צוין באופן מפורש בתפריט.  המקום יפה ומיוחד, עם עיצוב מודרני וצעיר. היינו אמביוולנטים לגבי האוכל: מחלקו התפעלנו מאד ומחלקו פחות: למנה ראשונה הזמנו מנה של לחם מטוסטס ברוטב עגבניות, מה מקומית ידועה שנתקלנו בה שוב בהמשך. לא התרשמתי מאד מהגירסה שלהם, והיתרון היחידי שלה היה שתמר אהבה אותה. הגיעה גם מנה של חמש חתיכות גיוזה במחבת חם במילוי של פטריות וטופו ברוטב טריאקי וקישוט בצלצלים, זו היתה מנה נהדרת. מנה ראשונה נוספת שהיתה חביבה מאד כללה שלוש טאקו: מן פיתה שטוחה, מהמטבח המקסיקני, עליהן פטריות שיטאקי, אבוקדו, ירקות שונים ורוטב שעועית שחורה, היה חריף וטעים מאד.

5.rosaterra.mikbaz1
רזוטרה. בצד שמאל המנות הראשונות: למעלה טאקוס עם ירקות, למטה לחם מטוסטס עם רסק עגב'
בצד ימין המנות העיקריות: למעלה כופתאות חיטה עם ירקות. למטה: לבבות ארטישוק ממולאות חיטה.

המנות העיקריות פחות הרשימו: היה סלט קצת מוזר שהחזרנו למטבח כי אף אחד מאיתנו לא התחבר אליו שכלל חסות עם ירק כלשהו שלא הבנתי את שמו עם רוטב אדום מוזר, מנה נוספת היתה תבשיל של  כופתאות שעשויות מחיטה תפוחה ואפויות בחום ברוטב של פטריות עם עיטורי בטטה. זה היה בסדר, לא יותר. והיתה מנה של לבבות ארטישוק ממולאים באותה חיטה תפוחה ברוטב עם שעועית לבנה מבושלת. מנה נחמדה.

5.rosaterra2-tile
Rosaterra – המנות שעבורן היה שווה להגיע. משמאל למעלה: דים-סאם.
משמאל למטה: טראפלס משוקולד עם שמן זית. מימין: פנים המסעדה.

אך ללא ספק גולת הכותרת היתה הקינוח: ארבע יחידות טארפלס (שוקולד מריר מרוכז) עם שמן זית. המלצר הסביר ששמן הזית הוא במקום חמאה. הן היו מלבניות וגדולות יחסית, כל אחת בטעם אחר: אגוזים, מלח, ג'ינג'ר ועוד אחד שלא הצלחתי לקלוט. טרפנו אותם תוך שנייה, והם היו תענוג אמיתי לחייך. למרות זאת חייבת לציין שלא נראה לי שאלך לשם שוב בביקור הבא או אמליץ בחום, אבל בסך הכל היתה חוויה לא רעה.
כתובת:  Carrer del Palau, 5  Barcelona
כתובת אתר: www.rasoterra.cat

ביום שאחרי הגענו למסעדה האחות של טרזה קרלס:  Flax & kale פלקס אנד קייל: מסעדה מדהימה וייחודית עם חווית אכילה נהדרת. זה מקום תוסס עם עיצוב מודרני, המון אנשים צעירים שבאים לאכול שם את ארוחת הצהרים. בכניסה יש מקרר ענק בגודל של קיר שלם שכולו בקבוקים עם שייקים של פירות וירקות. מסתבר שזו המומחיות של המקום, ויש שם עשרות קומבינציות של שייקים שונים. אנחנו בחרנו שניים מהם: שלי היה עשוי מאננס, תות ופירות יער עם ג'ינג'ר, מה שיצר צבע ארגמני חזק ושל עמית היה עשוי מחלב קשיו עם קקאו ותות שדה, שייק ורוד בהיר, שניהם היו מדהימים בטעמם. תמר לא התלהבה מהשייקים והסתפקה במיץ רגיל.

6.kale.mikbaz1
Flax & Kale למעלה מימין: פנים המסעדה – הבר. משמאל: תמונה מבחוץ.
למטה מימין: מקרר המיצים המוכנים בכניסה. משמאל: השייקים שהזמנו

המנות הראשונות היו נהדרות:  עמית הזמין סלט אספרגוס על הגריל עם אפונה וסוג של קטנייה שנראתה כמו פול קטן ובצל מקורמל עם סוג של רוטב שלא זיהינו, אבל היה טעים מאד. אני הזמנתי סלט שהיה מרהיב: שמה של המסעדה לא נבחר סתם: הם מרבים מאד להשתמש בקייל – ירק עם עלים ירוקים ממשפחת החרדל שאני אישית הכרתי רק לאחר המעבר לטבעונות, בסלט שלי היה המון קייל עם אצות, ואבוקדו ועוד כל מיני ירקות נפלאים וטריים. הוא הגיע מקושט בפרחי אמנון ותמר. תמר קיבלה סלט קצת שונה בהרכב ובלי קייל ואצות. גם הסלט שלה היה מאד מוצלח.

6.kale-mikbaz2
Kale & Flax בצד שמאל המנות הראשונות. למעלה: סלט אצות, קייל וירקות למטה: סלט אספרגוס
ימין למעלה: רביולי, ימין למטה: עוגות טבעוניות נפלאות.

המנות העיקריות היו קצת פחות מלהיבות: שנינו הזמנו פסטה: של עמית היתה רביולי ממולא בתערובת טופו ופטריות. אני הזמנתי ספגטיני שהיה עשוי מאורז עם ירקות שונים ובוטנים. למעשה זה היה סוג של פתאי, מאכל סיני מאטריות אורז. מאחר והמנות הראשונות והקינוחים היו די ממלאים. בפעם הבאה שאגיע לשם (וללא ספק אגיע לשם) אתמקד במנות הראשונות והשייקים ואשאיר יותר מקום לקינוחים, והקינוחים היו נפלאים: הזמנו עוגת קשת בענן, שזה הכינוי לעוגה שיש לה שכבות בצבעים שונים. לעוגה הזו היו ארבע שכבות וביניהן שכבות של קרם קוקוס. הזמנו גם עוגת גזר מקסימה שהגיעה עם קצפת מקוקוס וכדור של גלידת תה ירוק ליד (שלצערי לא נקלט בתמונה).
הזכרתי בכתיבה על טרזה-קרלס שהיא ממוקמת במקום ה-175 בטריפ-אדוויזר, לשם השוואה פלקס אנד קייל ממוקמת כמה מאות מקומות מאחוריה, למרות שהיא המלהיבה והחדשנית מבין השתיים. למה? לטריפ-אדוויזר תשובות.
למעוניינים, הכתובת: C/ Tallers 74B Barcelona
כתובת אתר באינטרנט: www.teresacarles.com/fk

אבל גולת הכותרת וההפתעה הגדולה מבחינת האפשרויות הטבעוניות היתה ללא ספק מסעדה שעמית קלט אותה כבר מהתחלה ואיכשהו הגענו אליה רק יום לפני הנסיעה חזור – המסעדה נקראת 'סזמו' Sesamo מקום פשוט ולא גדול, המעוצב בצורה חביבה ונטולת יומרות. בערב הם פתחוים רק בין שמונה לחצות, התפריט מוגדר כעירוב של מקומי עם הודי עם פיוז'ן, וכמובן צמחוני/טבעוני.

sesamo1.rish
מנות ראשונות בסזמו – מימין: טאפאסים. משמאל: סלט ירקות נפלא.

מנת היום העיקרית היתה הכרובית העשויה בתנור. הגיעה מנה שלא אגזים אם אומר שהיתה אחת הנפלאות והמיוחדות שאכלתי אי פעם בחיי. היא היתה רכה ועשויה היטב, ומעליה טחינה נפלאה, צנוברים וגרגרי רימון שנתנו טעם יוצא מן הכלל לתבשיל. בצד היה רוטב פסטו טעים שהיה נפלא גם עבורי, שאינני מחובבות הפסטו. זה הגיע בתצוגה מרשימה כשסכין נעוץ בכרובית כאילו היתה נתח בשר, אבל בתחושה שלי זו היתה מנה שוחרת שלום וחמלה מאין כמוה. לצערי הרב מאד הגענו לשם לא מאד רעבים, למרות זאת טרפנו את הכרובית עד סופה, רק שלא נשאר מקום לקינוחים, שאני בטוחה שהיו מעולים.
אם אתם מזדמנים לברצלונה לא לוותר. יהנו ממנה מאד גם אנשים שאוכלים מן החי.

sesamo2
הכרובית הבלתי נשכחת של סזאמו.

הכתובת: Carrer de Sant Antoni Abat, 52.
אין למסעדה אתר אינטרנט, הנה כתובת דף הפייסבוק:
www.facebook.com/Sésamo-restaurante-164211110278526

 לסיכום, ברצלונה היתה חוויה ממש טובה. ממש לקראת סיום גם הלכנו למשחק כדורגל של קבוצת ברצלונה שהיה חוויה ממש מיוחדת.  אם אסכם מבחינה קולינרית, יש הרבה מה לאכול שם, גם לטבעונים, יש המון מסעדות של טאפאסים, והספרדים מאד אוהבים ירקות ופירות. כמונות הם אוהבים דגנים וקטניות, כך שבהרבה מקומות אפשר למצוא חומוס, קוסקוס, מאכלי אורז ותפוחי אדמה. כך שאני מאמינה שאפשר למצוא אופציות כמעט בכל מסעדה, אך בשל חיבתם החזקה לבשר יש מסעדות שעבור הטבעונים (בעיקר אלה שהם מטעמי מצפון) יהיה לא נעים להכנס אליהן. אני מאד נהניתי מהאופציות הטבעוניות ומקווה שיהיו עוד הרבה נוספות בפעם הבאה שאבקר שם.

*******************************

תודה שקראתם. דעתכם חשובה לי , ואשמח לשמוע תגובות. ניתן להגיב בסופו של כל פוסט. כמו-כן, אתם מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג. לשם כך יש ללחוץ על הכפתור למעלה משמאל עם ציור הסיכה והכיתוב “עקבו אחרי”, לבחור באופציה של דואר ולמלא כתובת אימייל. האתר ישלח לכם הודעת אימייל בכל פעם שיעלה פוסט חדש. לבלוג יש גם דף שמלווה אותו בפייסבוק. אפשר לעשות לייק לדף ולראות את הפוסטים שם: https://www.facebook.com/vegan1.spirit

כמו-כן אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק ‘רוחניות וטבעונות’ בקישור הבא:
https://www.facebook.com/groups/spirit.vegan

שלכם בברכה, מיכל.