כשאני חושבת על פטריות, עולות לי כמה תמונות בראש, וכולן מתחרות זו בזו.
תמונה אחת היא קסם:
גמדים קטנים גרים בבית שנחצב ברגל של פטריה – תמיד זו אמניטה מוסקריה, האדומה עם הנקודות הלבנות, פסיכואקטיבית וקטלנית (ויקיפדיה). מה הגמד יודע שאנחנו לא? הוא כנראה לא מלקק את הידיים אחרי שהוא נכנס בדלת. וגם אליס בארץ הפלאות של לואיס קרול, שפוגשת את הזחל מעשן נרגילה על פטריה שמגדילה ומקטינה את מי שטועם ממנה לפי הצד שנוגסים בה.
תמונה שניה היא של שאמאנים קדושים משבטים מרוחקים ויוצאי צבא בטיולים אקזוטיים, מסוממים קלות (או קשות) על פטריה שנגסו ממנה, כנראה בהשראת אליס מהסעיף הקודם, מה אני יודעת.
התמונה השלישית שייכת לקטגוריית הנוסטלגיה: פחית שימורים של שנות השמונים של המאה הקודמת, ממנה יוצאות פרוסות צמיגיות ואפורות-צהבהבות של פטריות שמפיניון משומרות, מוכנות להיכנס לכל תבשיל אם רק נתבל אותן מספיק, וזה עוד כלום לעומת הפשע של קישוט סלט תירס (גם הוא משימורים) בפרוסות האלה. אכן, תמונות קשות.
התמונה הרביעית, לעומת זאת, מפצה על כל האחרות ומשתיקה את הויכוח ביניהן באחת.
חוות הפטריות מרינה גליל חוגגת בימים אלה 30 שנה להיווסדה, ואני הוזמנתי להתארח בחווה, לראות איך מגדלים פטריות ולאכול משהו קטן.
אז איך מגדלים פטריות?
פטריות אינן צמחים. הפטריות שייכות לממלכה נפרדת מצמחים ובעלי חיים, וחברים בה גם מיקרואורגניזמים כמו שמרים ועובשים. לפטריות מחזור חיים שמורכב משלב של רבייה מינית ומשלב של רבייה א-מינית, כאשר הפטרייה שאנחנו אוכלים היא ה"פרי", וממנה מגיעים הנבגים שינבטו לפטריות חדשות. מצע הגידול של פטריות המאכל שונה מזה של מלפפונים ועגבניות. הוא מורכב מקומפוסט קש מיוחד, שבחוות מרינה מייצרים במקום. הקומפוסט מעורבב בתערובת נבגים חיים, נפרש על מגשי גידול גדולים ומכוסה בשכבת כבול. בתום כחודשיים, הפטריות מוכנות לקטיף.
אחרי שראינו איך מכינים קומפוסט ואיך מגדלים את הפטריות, קטפנו כמה פטריות באווירה סטרילית (הכל לצריכה עצמית, אדוני השוטר! אין לך כלום עלי)
אחר כך הלכנו לאכול. במתחם מיוחד של דוכני אוכל שהקימו לכבוד האורחים, אכלנו מגוון מנות צמחוניות על טהרת הפטריות, אבל לא רק. חוות מרינה היא גם מגדלת ומשווקת של מבחר ירקות, צמחי תבלין, עלי מיקרו וחסות, כולם באריזות שומרות טריות. היו שם מנות שף, כמו ריזוטו פטריות עם שמן כמהין, ריזוטו פטריות בקארי, שיפוד פטריות ואננס, עראייס פטריות וכנאפה פטריות מתוקה. בין כל מנות השף היו גם מנות ממטבחה של היוזמה החדשה של מרינה – מרינה גורמה – קו של מזון מוכן מצונן צמחוני: היה שם בורגר פטריות טבעוני ושני סוגים של פטריות ממולאות בגבינות. למשתמשי המזון המוכן, זה פיתרון מהיר וטעים לארוחה מזינה בלי בשר.
אחרי שאכלתי את כל זה, וגם נמנעתי ברוב גבורה מלשדוד את תצוגת הפטריות ועלי המיקרו (איפו המדליה שלי?), שלחו אותי הביתה עם סל מלא בכל טוב פטריות וחברים אחרים, ואני מייד נעמדתי במטבח כדי להכין שניים שלושה דברים עם כל הפטריות האלה.
היום, קבלו מתכון מספרו החדש של ג'יימי אוליבר, Veg, שיצא לאחרונה בהוצאת פנגווין. במתכון הזה משתמשים בקרם פרש להעשרת התבשיל. "אבל גברת הבלים!", אני שומעת אתכם מזדעקים, "אין קרם פרש בסופר!". ובכן, אל חשש, קרם פרש זה אחד הדברים שהכי קל להכין לבד בבית. חפשו את ההוראות בתחילת המתכון.
סטרוגנוף פטריות
המצרכים
400 ג' פטריות מכל הסוגים – הפעם השתמשתי בפטריות פורטובלו ובפטריות שימג'י לבנות
בצל אדום אחד
2 שיני שום
חופן בצלצלים כבושים
2 קורנישונים
4 גבעולי פטרוזיליה
כף צלפים כבושים
שמן זית
50 מ"ל וויסקי
פפריקה מעושנת
80 ג' קרם פרש
מלחפלפל
כלים ספציאל
סיר סוטאז או מחבת רחבה ועמוקה, גפרור או שיפוד ארוך
אופן ההכנה
המתכון הזה הוא מהיר הכנה, בתנאי שעשיתם את כל עבודות ההכנה לפני ההכנה.
קרם פרש: אם אין קרם פרש במקרר שלכם, כמו אצל רובנו, אז יום קודם מערבבים חצי גביע אשל (לבן, גיל) עם חבילה של שמנת מתוקה. משאירים על השיש למשך כמה שעות, עדיף לילה, עד שהקרם מגיע לסמיכות שרציתם. מאפסנים במקרר עד לשימוש.
מנקים את הפטריות וקורעים את הגדולות מביניהן לקרעים כאילו הייתם בשלנית כפריה ממחוז עלום בצרפת.
חותכים דק את הבצל, השום, הקורנישונים והבצלצלים הכבושים. אם הצלפים הם מהזן הגדול, אפשר לחצות אותם.
מפרידים את עלי הפטרוזילה מהגבעולים. קוצצים דק את הגבעולים וגס את העלים.
עכשיו אפשר לבשל!
שמים על האש את הסוטאז, ומכניסים לתוכה את הפטריות והבצל בלי שמן, למה שג'יימי קורא לו "טיגון יבש" למשך 5 דקות. מדי פעם מערבבים.
מוסיפים כף שמן זית, ומוסיפים שום, בצלצלים, קורנישונים, גבעולי פטרוזיליה וצלפים.
אחרי 3 דקות, מוזגים פנימה את הוויסקי ומבעירים אותו ע"י הטיית הכלי לכיוון האש או שימוש בגפרור ארוך. אני משתמשת לצורך כך בשיפוד ארוך, וכך נמנעת מלשרוף לעצמי את השיער.
אחרי שהאש בסוטאז כבית, מוסיפים רבע כפית פפריקה מעושנת, קרם פרש ועלי פטרוזיליה. מערבבים יחד. אם המרקם סמיך לטעמכם, הוסיפו שלוק של מים רותחים.
תבלו במלחפלפל לפי טעם.
וזהו. נגמר. 20 דקות עבודה. אפשר להגיש עם אורז פלאפי כמו בספר של ג'יימי או ללכת אקסטרים עם תפוחי אדמה מבושלים כמו שאני אוהבת, עם עוד עלי פטרוזיליה קצוצים טרי מעל ופלופים של קרם פרש, כי הדבר הזה כל כך טעים לעזאזל.
מאסטרו! אני מוכנה לקלוז-אפ שלי!
זה הכל להפעם. אל תתפטרו, אבל תפטירו איזה שלום לגברת הבלים! (לא מצטערת על כלום אני אומרת לכם)
∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞
♥ הי! אהבתן מה שקראתן? אתן מוזמנות לעקוב אחריי באופן קבוע, בכפתור “עקוב אחרי” כאן למעלה או בדף הפייסבוק שלי גברת הבלים ♥
♥ יש לי עוד אתר, ובו אני כותבת לפעמים שירים וסיפורים. יותר בעניין הזה? מוזמנים לבדוק גם אותו! בראש של גברת הבלים ♥