למרות תכתיבי האופנה המגבילים, אפשר לגלות את החירות האישית דרך בחירת הלבוש
בין האביב הפורח והמצות קל לשכוח שפסח הוא חג החירות, ובעניינו זו המשמעות המעניינת יותר של החג שמזמין אותנו לחשוב על משמעות החופש בחיי היום יום שלנו. אנחנו קוראים מדי שנה את ההגדה באופן כמעט אוטומטי, ומספרים על העבדות העתיקה במצרים. נדמה לנו שעידן העבדות חלף, ואנחנו רואים בעצמנו אנשים ונשים חופשיים לחיות ולבחור כרצוננו. מדי פעם החדשות מזכירות לנו שיש כאלה שעבורם החופש הוא מושג שביר וזמני, שנתון להחלטה שרירותית של השלטונות. אך לדעתנו כדאי שגם מי שחופשי מבחינה פוליטית או משפטית ישאל עצמו אם החופש הזה אמיתי. לעיתים קרובות החיים המודרנים קושרים אותנו באופן מתוחכם בחוטים סמויים שמגבילים את חלומותינו, דעותנו ורצונותינו. לפעמים אנחנו פשוט מפחדים להיות חופשיים ולבטא את הרעיונות האישיים ביותר שלנו. אנו רותמים את עצמינו להתחייבויות המודרניות באהבה, ללא התנגדות או מחשבה. אנחנו אוזקים את עצמנו לטלפון החכם, משתעבדים להלוואות ומשכנתאות, מתחתנים באירועים יקרים וראוותנים כי כך נהוג, קונים דברים שאנחנו לא צריכים ומפרנסים תאגידים שמרוויחים על חשבוננו. כבר לפני מאתיים שנה בני אדם מחו נגד העבדות המודרנית. בצרפת אטיין דה לה בואסי כתב מסה מרהיבה על ההשתעבדות מרצון, והעיר שעם אובדן החופש מאבדים האנשים גם את אומץ ליבם ולמעשה את המודעות לעבדות. גם הנרי ת'ורו האמריקאי כתב על החירות כהתרחקות מחברת הצריכה והמסחר, וחזרה אל הטבע השקט ומעורר ההשראה.
אפשר לחשוב על החירות גם באופן יותר מיידי ויומיומי. בשבוע שעבר ביקרנו בתערוכה מעניינת בלונדון הסוקרת את ההיסטוריה של חליפות הגברים, שעשויה מאוסף חוקים נוקשים ומדויקים, בדים מסוימים, תפרים מוקפדים וגזרות מהונדסות. התערוכה הדגישה בפנינו את העושר העיצובי שבתוך עולם צר מאוד של חוקים ומוסכמות. האם החליפה המחויטת כלאה את הגבר המודרני בתוך מדים חסרי דימיון, או שאולי דווקא שחררה אותו מהצורך להתמודד עם צו האופנה והטרנדים האופנתיים? למעשה, החליפה עושה לגברים חיים קלים. כל עוד ילבשו מכנסיים שחורים וז'קט תואם, ואולי גם עניבה, הם ינצלו מחיצי הביקורת. נשים, לעומת זאת, נדרשות להרבה יותר. מדורי האופנה, הבלוגים והאתרים מעדכנים את הקוראות מדי יום בחדשות האחרונות באופנת הנשים. פה אין חוקים ברורים. אין קוד לבוש מוגדר שמקל על החיים. כל בוקר מחדש צריך להתמודד עם הטרנד, עם הארון הפרטי ועם ההעדפות האישיות. לנשים יש לכאורה חופש להתלבש כפי שירצו, אך בחירותיהן נמדדות ללא הרף מול הסטנדרטים הערטילאיים של ה'טרנד' העונתי ושל 'מעצבי העל'. גם בתוך הכאוס הזה היכולת לשמור על הזהות העצמית, על החירות, הופכת קשה למדי.
בחג החירות הזה אנחנו מזמינות את המתלבשים והמתלבשות להתרחק לרגע מהכבלים המגבילים אותנו, ולנסות לגלות את החירות האישית גם דרך בחירת הבגדים. חג שמח!