ילדים כל כך רוצים שיהיה במה להתגאות בהם, הם רוצים לשמח אותנו ואת המורים וכמובן להרגיש טוב עם עצמם. אבל מהי הצלחה באמת? האם ההצלחה היא ציון של המורה או מי שהילד שלנו צמח להיות?
מה זה הציון הזה? למה הוא מתייחס? האם ציון של ילד אחד שווה לציון של ילד אחר? האם הוא מראה את השביל בו הולך התלמיד. כמה צמח, כמה התקדם ובמה הוא חזק?
כשהבן שלי היה קטן הוא היה יושב בכיתה ולא פעם מצייר. אנחנו הינו מתייחסים לציורים שלו לא פחות מלכל משימה שלו ועם השנים הציורים הללו הובילו אותו להתקדם ולפתח מודלים, ליצור דברים שאפילו בדמיון לא הייתי חושבת עליהם. היצירתיות שלו, וזה שראינו אותה, הביאה אותו לפתח את החוזקה הזו במקביל ל"תוצאות המצופות" ממנו.
ציונים הם מספרים קרים, ואני החלטתי להתייחס אליהם קצת אחרת, על מה אני מביטה? על הרצון ועל המוטיבציה ולא פחות חשוב מביטה על הילד שלי ומקווה שהוא מבין שאני אוהבת אותו בדיוק כמו שהוא – גם בלי המאמץ.
ביום מיוחד זה, יום סיום השנה וחלוקת התעודות, בואו ניזכר שזו רק עוד נקודה בדרך. עוד נקודה ועוד נקודה תזיז אותנו קדימה. תהיו שם בשביל הילדים – הם זקוקים לכם.
