מסורבת – אורית שיפמן
ספרות מקור
הוצאת ספרי ניב
יש משפט שאומר שלא צריך לדעת עם מי להתחתן אלא צריך לדעת ממי להתגרש. בשנים האחרונות נתקלתי בסיפורי גירושים קלים וקשים. תמיד הצד שאתה מקשיב לסיפורו הוא הצד הנפגע ואם תקשיב לצד השני אז הוא יהיה הצד הנפגע ובל נשכח את הילדים שבאמצע.
סיפורן של מסורבות הגט הוא אחר והכי קשה שאפשר לתאר. אין כאן בכלל שאלה מי הצד הפוגע ומי הצד הנפגע ולצערינו הרב המערכת הדתית עוזרת לגברים להמשיך לפגוע, ולא רק בנשים, גם הילדים נפגעים קשה מאד .
ישנם מקרים בהם הגבר מנסה לסחוט מהאישה בין אם זה כספים או רכוש אבל לדעתי האישית ברוב המקרים של הסרבנות מדובר ברצון של נקמה – אם היא לא איתי אז היא לא תהיה עם אף אחד!
כיום יש אפשרות להגיש תביעת נזיקין שבו היא תובעת את בעלה על הנזק הכספי שנגרם לה בגין כל אותם שנים בהם סרב לגט. לעתים התביעה היא בתקווה שהבעל כן ייתן את הגט המיוחל ואולי איום כספי יזרז אותו. בפועל הרבנים מחייבים את האישה קודם כל לבטל את התביעה ולאחר שזה מבוצע הבעל מתחרט ושוב מסרב לתת גט.
ושלום בית? המצאה נוספת שמטרתה הבסיסית טובה אבל לא מתאימה למקרה של סרבנות גט. לא מתאימה למקרים בהם המצב בבית אלים והחזרה של הבעל יכולה להחזיר את מקרי האלימות.
במשך יותר מעשור הייתה אורית שיפמן מסורבת גט. במהלך שנים אלו נחשפה לסיפורים רבים של נשים שגם הן, כמוה, היו נתונות לחסדם של בתי המשפט, הרבנות ומעל לכל – לחסדם של הגברים להם נישאו. מתוך המאבק האישי שלה, שלהן, נולד מסורבת – ספר הביכורים שלה.
הספר הוא צוהר לעולמן של נשים במלחמתן אל החופש. היא הצליחה להחלץ מהמצב הנוראי הזה אבל ישנן נשים, שגם אחרי 20 שנה לא נראה שיצליחו להשתחרר מהכבלים.
ספר לא פשוט בכלל שמכניס אותנו לעולם הקשה של מסורבות הגט – הן הופכות למפרנסות יחידות אבל לא זכאיות להטבות של אמהות חד הוריות כי הן עדיין נשואות. הן לא יכולות להתחיל בחיים חדשים כי כל ניסיון שלהן יכול להרע את מצבן בבית הדין הרבני. המערכת לא לטובתן ולעתים גם המערכת האזרחית כולל עורכי הדין לא באמת מנסים לעזור לנשים הללו.
אורית הגדירה זאת יותר טוב ממני – להיות שקופה וחסרת שליטה.
לקריאת הבלוג של אורית שיפמן לחצו כאן
לרכישת הספר ישירות באתר אינדיבוק