בתור חובבת היסטוריה התרגשתי להיבחר לסקירת ספר שנוגע בשלושת הנבלים הגדולים בהיסטוריה, הידועים לשמצה הם – מוסוליני, היטלר וסטלין – והכל בספר אחד. למעשה מדובר בסקירה מעמיקה בנוגע לשלושת הרשעים מילדותם תוך פירוט התנהגותם האכזרית והשקפת עולמם השטנית.
אך כגודל הצפיה כך גודל האכזבה.
אני מודה כי מעולם לא שמעתי על המחבר אך על גב הספר מוזכר כי מדובר בספרו השישי כאשר כל ספריו הקודמים נושאים שמות הקשורים להיסטוריה ולמלחמת העולם השניה.
לגופו של עניין – מדובר בספר עב כרס, 550 עמודים ולו פגמים לרוב. עם זאת, ברור שהמחבר בעל ידע עשיר מאוד בכל הנוגע ל"מנהיגי ציר הרשע" כהגדרתו. שפע של ידע הוא מרשים מאוד וגם אמור להיות, עם העריכה הנכונה, מרתק.
ראשית, העניין שהטריד אותי יותר מכל היא העובדה כי לא מצאתי אפילו לא הפנייה בבליוגרפית אחת לאורך כל הספר. עכשיו, ידידיי, מדובר בספר שלמיטב הבנתי הוא ספר עיון היסטוריה, לא בדיוני או ספרות יפה, כלומר, כל העובדות (לכאורה) הן אמת ולפיכך הן אמורות להיות מעוגנת במקורות כלשהן ואלו לא אוזכרו.
זה צרם לי מאוד, זה הפך את הנתונים לבליל של מידע לא מעוגן ולא אמין. ויכול להיות שכל מה שכתוב בספר הוא אמת לאמיתה אבל אין שום אסכמתא, שום הפנייה, שום מקור לגיטימי לעובדות המוזכרות בספר.
שנית, קראתי לא מעט ספרי היסטוריה בחיי, אך הפעם הרגשתי שאני קוראת את ספר לימוד ושממש עוד רגע אני נבחנת עליו. עומס של נתונים שגרמו למיאוס ולא עניין. לתחושתי מדובר בספר שמבקש לקחת את הקורא לטיול על ציר זמנים בהקשר לאותו מנהיג ספציפי אך הפעם הטיול הזה היה ארוך מידי, עמוס מידי ומעיק מידי.
שלישית, כל מה שנכתב עד כה מתנקז לדבר אחד – עריכה ! בכנות זה פשוט נראה שמחבר שפך את כל המידע שיש לו בראש לתוך 550 עמודים ולא היה אפילו לא אדם אחד שחשב לערוך את הנתונים האלו בצורה שתהיה נעימה לקריאה. עומס, עומס, עומס , עומס !!!!! ערבוב של "עובדות" עם מה שהרגיש לי כמו דעתו האישית של המחבר ולא באמת נתונים אובייקטיבים.
אין אחידות באזכור תאריכים – תחליטו – או שכותבים תאריך בספרות בלבד ובאופן מלא או שכותבים תאריך עם ספרות ומילים באופן מלא. אבל אי אפשר שבכל דף ירשמו תאריכים באופן שונה ובטח שאי אפשר לכתוב תאריך בצורה חסרה בלי להזכיר את השנה.
כמו כן, ועל אף שלא הגעתי לעמוד האחרון (מחילה פשוט שלא הצלחתי להגיע לשם עם כל הרצון הטוב) עמ' 550 מסתיים ככה סתם במילה "התעשת" ורק אלוהים והמחבר יודעים מה אמור לבוא אחר כך. נדרשת קצת יותר תשומת לב.
כאמור אי אפשר להתעלם מהכמות הידע בספר ואי אפשר שלא להעריך אותה. אני יוצאת מנקודת הנחה שכל הכתוב אמת וזאת על אף כי אין הפניות. מדובר בספר הסטוריה, עיון, וככה היה עליו להיות עם הפניות מתאימות.
לסיום , חשבתי פספוס שציער אותי מאוד. נראה כי המחבר השקיע הרבה מאוד זמן וברור כי מדובר במחבר שמגיע עם הרבה מאוד ידע אבל הספר הזה בעריכתו כך פשוט עושה לו עוול.