אחרי קורס אחד נכבשתי בקסם של העיר הזאת.
זה לא חוכמה ללמוד במקום יוקרתי במרכז, ואז לעבוד עוד 10 שעות ביום רק כדי לשלם את השככר דירה. באילת יש לא רק אווירה של חופש אלא גם אווירה של לימודים . ואחרי קורס הראשון שהיה מוצלח במיוחד, החלטתי שאני לא מתפשרת יותר. נחמד מאוד שהמרצה גאון, אבל הרמה באילת לא נופלת מהמרכז ואז פתאום יש לך זמן גם להטמיע את החומר. היה לי על זה ויכוח עם עוד 2 סטודנטים שבכלל נרשמו אל קורסי מחשבים באילת בגלל שהבסיס שלהם לא רחוק מאיתנו. ככה חשבו לסיים את השירות עם קורס טכנאי מחשבים ורשתות באילת. אז לי יש יכולת להשוות כי למדתי בכל כך הרבה מקומות: תל אביב, חולון, הרצליה, ברלין (לו רק ידעתי מילה בגרמנית זה היה עוזר) ובעיקר אונליין. אצלי תקופות שאין בהן עבודה אלו תקופות שאני לומדת.יכולה לשבת גם עשר שעות על האינטרנט ואין משהו שאין לו תשובה. הכל אפשר ללמוד צריך רק ללמוד ממי אתה מבקש עצה.
הבעיה היא שבלוז המטורף של העסק אני לא מספיק מגיעה לזה. אז מבחינתי לקחת פסק זמן מהשגרה, לעשות רילוקיישן דרומה (תתפלאו כמה תיירים ישלמו על החור שאת שוכרת בתל אביב) זו הזדמנות גם ללמוד דברים חדשים וגם קצת לנקות את הראש. אני פוגשת כאן אנשים חדשים כל יום וחוזרת לחשוב יצירתי. אין מה להשוות בין לשבת לבד מול מחשב או אפילו להצטרף לפורום או צ'ט של מקצוענים. זה אחרת כשאתה מתמודד עם אנשים. הדינמיקה של הדיון שונה לגמרי ואם יש מרצה טוב, כמו שנפל בחלקי, הדיון גם מתקדם ולא הופך לאיזה ברברת מיותרת שבסוף מעיפה את כולם לפורטנייט. אז עכשיו אני בדרום. תודה ליעל ששומרת לי על החתול השמן והנהנתן שלי. אני מקווה שהוא לא יעשה יותר מדי נזקים. ואמשיך לעדכן מהבירה הדרומית – לא תאמינו כמה שמש יש כאן
דנה
