בפסח אני לבד. אצלנו זה אף פעם לא היה חג של משפחה. ההורים בדרך כלל בחו"ל. אחי הולך לעניינים שלו, יריב נוסע להורים. סדר וניקיון בבית – או שיש, או שאין, ללא קשר לחג. לכן אני גם בדרך כלל לא מרגיש אותו מתקרב. וככה הוא מגיע בפתאומיות – יום בהיר אחד חדר הכושר שם שלט שמחר סוגרים מוקדם בגלל ערב החג.
ואז אני יודע שיש לי שקט. באופן כללי – יש לי מעט מאוד שקט. אני אפילו לא אוהב שקט – בגלל זה בחרתי לגור על קינג ג'ורג': רעש של מכוניות בלילות ושל משאית הזבל בארבע בבוקר עושים לי נעים, גורמים לי להרגיש שאני חי. אבל השקט של פסח – יש בו משהו מיוחד. העיר הופכת למין עיר רפאים. נראה שכולם נעלמים למשפחות שלהם בצפון או בדרום, ואני נשאר לבד. עם עצמי, עם המחשבות שלי. בדרך זה זמן טוב לראות סרט ישן ולהתנתק מהיומיום. לדמיין שאתה מישהו אחר. ושאתה יכול הכל. לשחרר את המחשבות, להרפות. לא לתכנן את הצעד הבא. ולא לפחד שאתה מפספס משהו, כי אתה יודע שכולם עסוקים, יושבים עם משפחותיהם, וזאת ההתרחשות היחידה. החיים על PAUSE.
אתם בטח חושבים – יו איזה מסכן, הוא לבד בחג – אולי נקרא לו אלינו שלא ירגיש לבד. תודה. אם זה מה שעבר לכם בראש – אני מאוד מעריך את זה. והייתי שמח להיות איתכם בכל הזדמנות אחרת. אבל אני אסרב. הבדידות זרה לי. אני אף פעם לא מרגיש לבד. "הלבד" של פסח הוא כמו משב רוח רענן אחרי שבעים שנה במדבר. לכן אני אודה לכם, אבל אפנה את פניי לרוח, ושתנשב.
אז מה אוכלים בחג הזה? הממ.. נורא רציתי להכין דג ממולא. אפילו פנטזתי איך אני הולך לי לשוק, קונה קרפיון או שניים ומתחיל לעבוד. אבל, אין לי חצי יום! יהיה לי חצי יום רק בערב חג. אז החלטתי ללכת על מצה עם שוקולד במקום. מה כבר יכול להיות רע? אין מישהו שאני מכיר שלא אוהב מצה עם שוקולד. למעשה יש אנשים שמחכים לפסח במיוחד בשביל זה.
ובאופן הגיוני – תמיד חשבתי שהמצה היא רק תירוץ, והשוקולד הוא המופע המרכזי.
קראתי קצת מתכונים של מצות, הבנתי איך הטריק עובד ומה צריך לעשות – אפיתי מספר חתיכות והנחתי אותן בצד. המסתי שוקולד – התכוונתי להכין נוטלה ביתית (עם אגוזי לוז), אבל אז ראיתי שיש לי המון שקדים, והחלטתי לשנות כיוון ולהכין ממרח "נוטלה שקדים" במקום. הכנתי – יצא טעים. אכלתי כפית, ועוד כפית ועוד כפית – עדיין טעים. החלטתי לנסות על מצה. שברתי חתיכה קטנה מהמצה הביתית שלי – לקחתי ביסון – והגבות שלי זינקו למעלה בהפתעה. לא הייתי מוכן לזה בכלל! מי בכלל חשב שמצה לבד יכולה להיות טעימה. ומי בכלל העלה על הדעת שהטעם יהיה שונה מהטעם של מצת סופר שאכלת כל חייך. הטעם האופייני של דיקט לא היה נוכח שם. מה שכן היה נוכח הוא קריספיות נעימה וניחוח מתקתק של אפייה טרייה. הלם. מרחתי כמות נדיבה של "נוטלת שקדים" שלי על המצה וחיסלתי את כולה.
מתכון למצה:
רכיבים:
– 0.5 ק"ג קמח
– 250 מ"ל מים
אפשר להגדיל את הכמויות ביחס זהה, לפי כמות המצות שרוצים להכין. – הכמות הזאת מספיקה ל-7-8 מצות בגודל בינוני (2 תבניות בתנור).
הוראות הכנה:
– מחממים את התנור ל-250 מעולות.
– מנפים את הקמח לתוך קערה, מסדרים אותו בצורת פירמידה. שימו לב שלא יתערבב עם מים לפני שצריך!
– מוזגים כמויות קטנות של מים לתוך הקמח, תוך כדי ערבוב מהיר כדי למנוע היווצרות של גושים. תוך כדי – ככל שהבצק יכיל יותר נוזלים – הערבוב יהפוך בהדרגתיות ללישה.
– מחלקים את הבצק שלכם ל7-8 חלקים שווים, משטחים עם מערוך לעובי דק, דוקרים בצפיפות עם מזלג.
– מעבירים לתבנית עם נייר אפייה, מכניסים לתנור ואופים עד שמזהיב יפה. לא פותחים את הדלת לפני שמוכן – האדים יברחו.
– מוציאים מהתנור ומניחים על רשת להתקרר. בתיאבון!
מתכון לממרח שוקולד מריר-שקדים:
רכיבים:
– 280 גרם שקדים קלופים
– 0.5 כוס אבקת סוכר
– 450 גרם שוקולד מריר
– 100 גרם חמאה בלי מלח – בטמפרטורת החדר, חתוכה לקוביות קטנות
– 1 מיכל שמנת לבישול
– 3/4 כפית מלח
הוראות:
– מחממים את התנור ל-175 מעלות, מפזרים את השקדים על תבנית עם נייר אפייה שכבה דקה, וקולים כ-13 דקות עד שהצבע הופך לכהה אבל לא כהה מידי, זהירות, לא לשרוף! מוציאים, ומחקים שיתקררו.
– טוחנים את השקדים עם אבקת הסוכר במעמד מזון. אם רוצים ממרח בעל גושי שקדים מורגשים – טוחנים דקה או שתיים. אם רוצים ממרח חלק יותק – טוחנים יותר זמן.
– מרתיחים מים בסיר גדול שמעליו קערת מתכת בגודל בינוני. כשהמים רותחים – שמים את השוקולד בקערה וממיסים אותו תוך כדי ערבוב.
– מורידים את הקערה מהסיר, מוסיפים את החמאה בהדרגה, תוך כדי ערבוב, עד שהתערובת אחידה וחלקה.
– ממשיכים לערבב – תוך כדי ערבוב מוסיפים בהדרגה את השמנת, ולאחר מכן את השקדים הטחונים. מערבבים עד שיווצר ממרח אחיד.
הממרח נועד לאכילה בטמפרטורת החדר. ניתן לאחסן המקרר שם הוא יתקשה, ולהוציא מספיק זמן לפני הצריכה כדי שיחזור למצבו המקורי. בתיאבון!
Design: Yarive Epshtein Studio