מלפפונים בחומץ.

 

מלפפונים בחומץ

מלפפונים בחומץ

 

אחחח רק השם מחזיר אותי אחורנית לימים בהם היינו ילדים ולא היו לנו דמי בזבוז…

 

מדי פעם היו כמה אגורות שחסכנו .וזה למה?

 

כי בחוף הים לא היו כמו היום גלידות או בתי קפה וגם לא היו ממתקים .

 

מה שהיה זה האיש עם הצידנית הכחולה שצרח מיוזע ארטיק ,ארטיק ולמי שהיה כסף היה מאושר

 

והיה את הסיר הענק עם התירס כזה כמו של הצבא שצוללים לתוכו והכיל תירס רתח ומהביל ,שבעליו בא לפנות בוקר לחוף העמיד את עגלתו ובישל תירס שריחו טירף חושים.

 

והיה את האיש עם הסיר הצונן של המלפפונים – אח איזה ריח היה להם . הוא מכר בכמה גרושים מלפפונים קרים לילדים שהיו חכמים לחסוך ולאלה שלא היה להם מכר ממיץ המלפפונים עם פיתה…

 

זה היה מעדן מטורף שכל הילדים חלמו עליו בלילה .

 

ויום אחד לפני מספר שבועות הגענו דרלינג ואנוכי למעדניה רוסית .

 

והיו בה דוודים קטנים בקירור שריחם טירף לי חושים והזכיר לי את הילדות שלי בה כולנו היינו ילדים .ממש כך.

 

לא היו טלפונים שראשינו היו טמונים בהם וגם לא היו מחשבים כך ששיחקנו איש עם רעהו וחברויות היו חברויות ולא וירטואליות.

 

המוצרים היו פשוטים ואיכותיים בלי רמאויות ותוספות של חומרים משמרים, סוכרים ומה לא .

 

הקיצר הגעתי לקופה לשלם אחרי שגרפתי בלי דעת שקית מלאה במלפפונים שלי והמחיר?מה אומר לכם המחיר כאילו וקניתי אונקיית זהב.

 

אז מתוך בושה שלימתי ויצאתי כשאני נודרת להכין לי בבית כאלו לבד -בלי טובות.

 

בסופשבוע אחרון בקניותי היו מלפפונים חמודים וקטנים ופריכים כראוי .

 

קניתי לי שקית גדושה והצנצנות חיכו להם .

 

צנצנות פשוטות של קפה נמס טייסטר צ'ויס .

 

 

מולאו להם מלפפונים בנחת בדיוק כמה שהצנצנת מכילה ולא יותר,

 

לכל צנצנת הוספתי רבע ממנה חומץ,3 כפות גדושות  סוכר לבן,כפית וחצי מלח ,פרוסות משתי שיני שום גדולות

 

והשאר מים רותחים ותיבול שונה לכל צנצנת.

 

באחת שמיר,בשניה כרפס-סלרי ובשלישית רק פלפל חריף כי כך אוהב דרלינג.

 

מי שאוהב פלפל אנגלי ,עלי דפנה או אחר יכול לשדרג.

 

 

לכל צנצנת ממסים  בנפרד את הסוכר והמלח במים רותחים ומוזגים מעל המלפונים.

 

לא לשכוח שהחומץ כבר בפנים .(רבע צנצנת בדיוק)

 

מניחים על השיש ואחרי יומיים כבר ניתן לאכול מהם .ויש כאלו כמו הרומנים שאוכלים למחרת חצי מוכן.

 

והמים כן המים .

 

אגלי טל …פשוט זכרונות ילדות .

 

לכו להכין ולא תצטערו.

 

leazohar-הבית הזוהר של לאהל'ה
כי אני בולגריה כי אני יפואית ברמ"ח איברי כי אני אוהבת את האוכל שיצרו הסבתות כי ישבתי ולמדתי מהסבתות שלי אחת יפואית ואחת ירושלמית אוכל אותנטי . כי אני אוהבת לנסות הכל מכל להריח ,לטעום וליצור יש מאין וממצרכים רגילים לשנות סדרי עולם . לכן הבלוג שלי קיים כדי לשתף אתכם בחלומותי ובישומם.