הזכרון ההיסטורי של הישראלים חלש. אנחנו מוכים בכל כך הרבה טראומות, יגון, מלחמות, פיגועים, עד שהדרך היחידה להתמודד היא לשכוח ולהדחיק. אבל, אסור לנו לשכוח כי אלה חיינו, כאן נולדנו, כאן נולדו גם ילדנו כמו שאומר השיר, ואני מקווה שכאן יחיו גם הנכדים והנינים שלנו. חיים טובים, מלאי שמחה ויצירה במדינה משגשגת שחיה בשלום עם שכניה.
שלושה כדורים רצחו את ראש הממשלה יצחק רבין שהעז לנסות ולייצר פה משוואה חדשה. הוא לא האדם הראשון שדיבר שלום ונרצח. כך נרצחו בידי בני בליעל ג'ון לנון, מרטין לותר קינג, מהטמה גנדי ואחרים. בישראל נרצחה באותו לילה התקווה לעתיד טוב יותר. הרוצח הצליח עם שלוש יריות לחסל את ראש ממשלת ישראל, ובד בבד לעקור את התקווה שפיעמה בהרבה לבבות בעם שלנו וגם אצל רבים מהאחים שלנו הערבים. כשכתבתי בפייסבוק, ערב לפני הפיגוע הנורא בבית הכנסת בירושלים, שהערבים אחים שלנו, רצו לסקול אותי באבנים, ואז בא הפיגוע הנורא והדברים שלי הדהדו בתוך ואקום, ריק שחור, מדמם.
אין זו תמימות להגיד שבני אדם הם אחים. אנחנו כולנו מאותו מקור. הקרבה המשפחתית בין היהודים והערבים באיזור שלנו – גדולה במיוחד. זו קרבה גנטית וקירבה גיאוגרפית של כל אלה שנולדו על האדמה הזו. יש דמיון בשפה וגם בחלק מהמנהגים. המוסלמים והיהודים עורכים ברית מילה ומי שמקפיד במסורת – אינו אוכל חזיר, הם ואנחנו. יש דמיון גם בין השפות של שנינו. יש תמיכה מחקרית לקרבה גנטית בין היהודים והמוסלמים בחבל ארץ זה. קרבה גנטית בין בני יצחק לבני ישמעאל.
אנחנו היהודים, הפתחתנו לכיוונים אחרים ומהר יותר. רכשנו השכלה, ויתרנו על מלחמות הדת שהיו לחם חוקנו לפני אלפי שנים. נעשנו קוסמופוליטיים, מעצמת הייטק, מדינה עשירה, חזקה. רבים מהמוסלמים שסביבנו נשארו כמה צעדים מאחור. לא כך ערביי ישראל שרובם התפתחו איתנו – רבים מהם משכילים, אזרחים נאמנים, שומרי חוק וסדר, אנשים שרוצים חיים שקטים לצד הרוב היהודי ובשיתוף פעולה אזרחי מלא. הם מיעוט בישראל והיהודים הם הרוב. על היהודים כרוב מוטל לדאוג שלא יקופחו המיעוטים שבקרבם. נולדנו כאן על אותה אדמה וכאן נישאר. ערבים ויהודים יחד. שותים אותם מים, חיים על אותה אדמה, נושמים את אותו אוויר.
לצד ישראל, שחסרה גבול מוגדר, חייה עוד קבוצה של אנשים שהצבא שלנו מנהל להם את החיים. זה מצב אנומאלי שמקורו היסטורי: הם הפסידו במלחמות ואנחנו ניצחנו. הניצחון הביא לנו שליטה בהם, והשליטה הזו משחיתה אותנו. צדק פרופסור לייבוביץ' באומרו שהשליטה בהם תהפוך אותנו לאכזריים. לא אשתמש במונח שהוא השתמש בו. הוא התכוון שנהיה חסרי חמלה, גזענים ואלימים. הנה זה קורה. כבר דובר על אוטובוסים רק ליהודים, עכשיו על הפרק מקום עבודה שהוא רק ליהודים ומי יודע מה ילד המחר.
בין האחים שלנו, השכנים שלנו – יש אנשים קיצוניים, אלימים, רצחנים, נקמנים שרוויים שנאה עמוקה אלינו. כפי שציינתי, הם פחות מפותחים תרבותית מאיתנו. דע"ש מתנהג כפי שהתנהגו בימי המקרא וכך גם חמאס, חיזבאללה ומפגעים בודדים שקמים עלינו להרוג אותנו ברחובות הערים שלנו ובבתי התפילה שלנו. הם חיים בעבר הרחוק של ברבריות קיצונית, מפלצתית. הרצחנות הזו זולגת אלינו מבחוץ. היא חודרת ומכה בנו. היא חודרת מתוך הגבול הוירטואלי שטרם נקבע למדינת שלנו. קביעת גבולות ברורים ומוגדרים למדינה שלנו זו משימה קשה וחיונית שנדחית ונדחית כי ראשי הממשלה אינם רוצים להתמודד איתה. זה יכריח אותם ואותנו להחליט מי אנחנו, מה הגבולות שלנו, מה זו מדינת ישראל.
למעט יצחק רבין המנוח, העדיפו ראשי ממשלה שלא להתמודד עם הבעיה. והבעייה תופחת ותופחת ומתפוצצת לנו בפנים שוב ושוב וגובה חיי אדם. אנשים התפוצצו באוטובוסים, בבתי קפה ועכשיו הם נשחטים ברחובות ובבית הכנסת. יש לקבוע את הגבולות שלנו ויפה שעה אחת קודם. מאותו הרגע שיהיו למדינת ישראל גבולות מוגדרים, אלה שיחיו מעבר לגבול- ערבים ואולי גם יהודים שיעזו להשאר שם – יצטרכו להחליט האם להתפתח לישות מתקדמת, סובלנית עם השכלה, מדע, הייטק כמונו, או להשאר מאחור ברמה השבטית שמבוססת על שנאה וקנאות דתית עם קודים קדומים ברבריים. אם יבחרו באפשרות הראשונה ישגשגו לצד ישראל ויקבלו מאיתנו סיוע ותמיכה, אם יבחרו באופציה השנייה – יהיה גורלם מר.
בראש ממשלת ישראל עומד היום אדם חסר חזון וחסר עוצמה אישית ומוסרית הדרושה על מנת לחולל שינוי חיובי, אין בו היכולת להוביל אותנו לחוף מבטחים, לקבוע ולהכריז ברבים מה הגבולות שלנו ולפתור את הבעייה של אנשים שאין להם זהות אזרחית והם נתונים לשלטון צבאי שלנו. בנימין נתניהו אדם חשדן וחסר מעוף מדיני. אני קוראת לכל בר דעת בישראל להצביע בבחירות הקרובות לאנשים שמדברים בשפה שיש בה דאגה לציבור בישראל, חמלה לחלש ולמיעוטים שבקרבנו והבטחה שיקבעו גבולות קבע למדינה שידעה כל כך הרבה דם ומוות. זאת מתוך תקווה שגבולות אלה יובילו להסדר עם השכנים ויחסים תקינים עם העולם הערבי כולו.
שימו לב – שווה צפייה
