1. ״איך הגעת למדבר קיבינימט?״
2. ״מי קם בשעה הזאת , השתגעת?״
לחוות את המדבר במלואו דורשת חריגה מהותית בתפיסה. ״המוח אוהב חידושים״ -כתוב בספר התנ״ך החדש : 'המוח הגמיש'- למשל לקום לזריחה ולהתבונן בשמש עולה מעל המכתש וצובעת אותו ואותי באור יקרות. בשנים הראשונות במצפה רמון ,תכלס , אף אחד לא האמין לי , שאני האורבאנית מקימה את עצמי בשעה הזו. (החתולה עשתה את העבודה במקום השעון . עד שהגוף התרגל) . כמובן שלא סיפרתי לאיש שמה שאני עושה על המצוק בשעות כל כך מוקדמות , זו בעצם העבודה שלי. סדנאות צילום במדבר -זו היתה הכותרת במיילים ששלחתי לכל עשרות תלמידי הצילום שהפקרתי באזור המרכז אחרי העריקה אל הנגב. והם באו . חמושים במצלמות , סקרנות ואהבת המדבר . בניתי על זה שאף צלם לא יוותר ברזומה שלו על הצילום המושלם. ולא משנה באיזו שעה יגלגלו אותו מהמיטה (או השק״ש) . אחר-כך שטף את העולם הדיגיטל והאינסטגרם והסתבר שיש לא מעט אמיצים שהסכימו להתעורר בנופש השנתי שלהם מוקדם בבוקר ולחוות את התחושה האדירה של של הבוקר נפתח בזוהר מול פניהם . כמו מניפה על ההר המשקיף אל מה שהיה פעם ים תטיס -מכתש רמון.
3. ״תודיעי לנו מתי יש את התופעה הזו של גלישת עננים אל תוך המכתש ונבוא ״
אז , זהו, שלא. בשביל לראות את מופע העננים הזה על הבוקר צריך קצת מזל ו (שוב) להשכים קום לזריחה , לשוטט על המצוק המשקיף למכתש , להגיד שלום שלום ליעלים שעושים את טיול הבוקר שלהם מהמדפים שבחריצי הסלע אל הלא נודע. בקשתי מאחד מפרשי המדבר , איתי , לספר לי אחת ולתמיד מה גורם להיווצרות הפלא הזה שפוגש אותי על ההר כמה פעמים בשנה .הוא מספר שלקראת סוף הקיץ הלילות בהר הנגב נעשים קרים. לעומתם, הימים עדיין חמים למדי. חום היום מעלה את רמת הלחות באוויר עקב אידוי רב. כשהאוויר באדי המים מתקרר במהלך הלילה, הלחות מתעבה לטיפות קטנטנות אשר יוצרות עננים. ועננים, כדרכם נוטים להתרכז במקומות נמוכים, פשוט כי הם כבדים. – הזמן הטוב ביותר לצפות ולצלם את תופעת גלישת העננים הוא כחצי שעה לפני הזריחה ועד כחצי שעה אחרי הזריחה, אז השמש מחממת את העננים והם מתפוגגים. מתי? זו כבר בחירה של הטבע.
המקומות המומלצים לצפיה בזריחה ועם קצת מזל גם בגלישת עננים הם: על המצוק המשקיף למכתש. גן הפסלים, הטיילת , הר גמל , בית ספר שדה הר הנגב וחורשת מצפה כוכבים. ואם כבר ירדתם אל המכתש עם רכב שטח אז התחנה המרכזית הינה על גוונים. 
השנה הפתיעו את כולנו הגשמים הכבדים לקראת חודש מאי. כמויות אדירות של גשם מילאו בורות וערוצי נחלים , שיכורים מאושר ירדנו למכתש לחגוג את השפע הזה . למחרת נודע על אסון התלמידים באזור אחר. אושר השטפונות הפך לגוש בוצי של עצבות. היה קשה לעכל את הדואליות של טבע -איבר אחד מחייה ואיבר שני מכלה.
אחר-כך הגיעו האביב והקיץ . החול התיישר . בעלי החיים חגגו את שעתו היפה של המדבר סביב האגמים שנוצרו. הצבי נהנה ממתנות החינם שהוא מקבל מהטבע ונותן בתמורה חיים לעץ השיטה . נראה לי שקוראים לזה אהבת חינם. הפרק הבא יוקדש לכוכבים. גם לאלו שבשמיים. במקום הזה מסתבר, משאלות אף פעם לא מתבזבזות.
